אברהם בן הרמב"ם
רב מצרי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
רבי אברהם בן הרמב"ם הראב"ם, כונה גם "החסיד" ו"הנגיד", (כ"ח בסיוון ד'תתקמ"ו, 1186 – י"ח בכסלו ד'תתקצ"ח, 1237) היה הפרשן הגדול הראשון של תורת אביו הרמב"ם, איש הלכה, פרשן מקרא מקורי על דרך הפשט, פילוסוף והוגה דעות, רופא ומנהל בית החולים הכללי בקהיר, נגיד יהודי מצרים למשך כשלושים שנה, ומנהיג הזרם היהודי-סופי המכונה במחקר זרם חסידי מצרים.
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
קטע ממכתב המתייחס אל רבי אברהם מתחילת המאה ה-13 מהגניזה הקהירית, שבו הוא מכונה "מורנו ורבנו, אדוננו נגידנו, עטרת ראשנו, מנהיג דורנו, הודנו והדרינו...דגל הרבנים, יחיד הדור" | |
לידה |
1186 כ"ח בסיוון ד'תתקמ"ו פוסטאט, הסולטנות האיובית |
---|---|
פטירה |
7 בדצמבר 1237 (בגיל 51 בערך) י"ח בכסלו ד'תתקצ"ח |
כינוי | רבי |
מדינה | הסולטנות האיובית |
תקופת הפעילות | ? – 7 בדצמבר 1237 |
השתייכות | רבני ספרד, ראשונים |
תחומי עיסוק | תנ"ך, תלמוד, הלכה, הגות, פילוסופיה, רפואה |
תפקידים נוספים | רופא, נגיד יהודי מצרים |
רבותיו | אביו הרמב"ם |
חיבוריו | פירוש לתורה, פירוש לתלמוד, "המספיק לעובדי ה'", 'תשובות רבינו אברהם בן הרמב"ם לר' דניאל הבבלי' הנקראים שו"ת "ברכת אברהם", ושו"ת "מעשה נסים", "מעשה של ירושלמי", 'מאמר על דרשות חז"ל', "מלחמות ה'", הוספות לפירוש המשנה ולגליונות הש"ס של אביו |
אב | רמב"ם |
צאצאים | דוד הנגיד |
חותנים | רבי חננאל בן שמואל |
סגירה