אולואיד
מושג בגאומטריה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אולואיד הוא גוף גאומטרי תלת-ממדי חד-פאתי[1], שפני השטח שלו הם הקמור של שני מעגלים חופפים הנמצאים בשני מישורים מאונכים זה לזה, כך שכל אחד מהם מכיל את מרכזו של השני[2]. האולואיד הוא גוף הקטעים[3] הראשון שהתגלה. גילה אותו פול שץ שרשם עליו פטנט בשווייץ, בשנת 1929.