איחוד קנדה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
איחוד קנדה (באנגלית: Canadian Confederation; בצרפתית: Confédération canadienne) הוא תהליך שבו המושבות הבריטיות של פרובינציית קנדה, נובה סקוטיה וניו ברנזוויק התאחדו לדומיניון של קנדה ב-1 ביולי 1867.[1][2] עם איחוד קנדה, חולקה פרובינציית קנדה הישנה לאונטריו ולקוויבק ולפיכך, יחד עם נובה סקוטיה וניו ברנזוויק כללה הפדרציה החדשה ארבע פרובינציות.[3] במשך השנים שחלפו מאז איחוד קנדה ועד לסוף המאה ה-20, בוצעו מספר רב של שינויים טריטוריאליים ותוספות של שטחים, כך שכיום מונה קנדה עשר פרובינציות ושלוש טריטוריות.[4]