אייקידו
אמנות לחימה יפנית אשר פותחה על ידי מוֹרִיהֶיי אוּאֶשִיבָּה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אייקידו (ביפנית: 合気道; בתרגום חופשי - "הדרך להרמוניה עם הקי") היא אמנות לחימה יפנית מודרנית (גנדאי בודו) אשר פותחה על ידי מוֹרִיהֶיי אוּאֶשִיבָּה (植芝盛平) המכונה "אוֹ סֶנסֶאִי" (大先生, המורה הגדול) בין שנות ה-20 וה-60 של המאה ה-20. אואשיבה פיתח את האייקידו בהתבסס על אמנויות לחימה יפניות קלאסיות (קוריו) שונות בהן התמחה, בעיקר ג'ו ג'יטסו וקנג'וטסו מזרם דאיטו-ריו.
אייקידוקא מדגים בריח כף יד טיפוסי | |
ארץ מקור | יפן יפן |
---|---|
תאריך ייסוד | 1942 |
מייסד | מוריהי אואשיבה |
סגנון | גראפלינג |
התפתחה מ | דאיטו ריו (איקיג'יוג'יטסו) |
אמנים מפורסמים | סטיבן סיגל, קואיצ'י טוהיי |
ספורט אולימפי | לא |
האייקידו הוא לא רק אמנות לחימה, אלא גם דרך חיים ופילוסופיה חברתית שוחרת שלום. מטרתו של האַיְיקִידוֹקַה (בתרגום מילולי, תלמיד אייקידו) היא לפתור עימותים בדרכי שלום ולהגן על עצמו תוך הימנעות מגרימת נזק לתוקף. האייקידו דוגל בתנועה המתמזגת עם התוקפים אותו, אגב הסטת כוחם וניתובו על מנת להתאחד עם התנועה, ולהוביל אותה, מבלי לגרום להתנגדות מצידם. רוב הטכניקות באייקידו מסתיימות בריתוק התוקף על הקרקע, או בהטלתו, ודורשות מהמבצע אותן יצירת איחוד עם כוחו של התוקף.