האלפבית הפרוטו-כנעני (בעבר כונה גם אלפבית פרוטו-סינאי[1]) הוא כתב קדום. הכתב ייצג שיטת כתיבה חדשה לחלוטין שלא הייתה ידועה באף אחד מהכתבים בני התקופה. מקורו של אלפבית זה הוא הכתב ההירוגליפי המצרי ששימש השראה וחומר גלם לממציאי הכתב הכנענים.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: חוסר סדר, סגנון לא אנציקלופדי. |
מידע נוסף התפתחות האלפבית העברי, אלפבית פרוטו-כנעני / פרוטו-סינאי ...
סגירה
השלב הקדום ביותר של הכתב הפרוטו-כנעני היה ככל הנראה הכתב הפרוטו-סינאי שהומצא ופותח בהשראת ההירוגליפים המצריים. כתב זה מתוארך על פי גארדינר וגולדווסר למאה ה-19 לפני הספירה, ואילו על ידי אחרים למאה ה-15 לפני הספירה. כתובות ואדי אל-חול שמתאורכות על ידי החופר ג'ון דארנל למאה ה-18 לפנה"ס מקבילות בזמנן, או תארוכן מאוחר במעט מזה של הכתובות הפרוטוסינאיות.
האלפבית הפרוטו-סינאי היה בשימוש בחצי האי סיני. ממצאים עם אלפבית דומה התגלו בלבנט ומתוארכים החל מהמאה ה-18 לפנה"ס עד למאה ה-13 לפנה"ס ונקראים האלפבית הפרוטו-כנעני. האלפבית הפרוטו-סינאי וממשיכו הפרוטו-כנעני מהווה את המקור לרוב האלפביתים המשמשים כיום.[2] הוא היה הבסיס של האלפבית הפיניקי, שהושאל אחר כך על ידי היוונים וממנו התפתחו שאר מערכות האלפבית המוכרות כיום.
מערכת האלפבית העברי היא אחת ממערכות הבת של האלפבית הפרוטו-כנעני אשר נוצר, בדומה לכתב הפיניקי והארמי, באלף הראשון לפני הספירה.