בטא-קרוטן
תרכובת / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בטא־קרוטן (β-Carotene) הוא קרוטנואיד צבען אדום־כתום עז, המצוי בשפע בצמחים שונים, בעיקר בפירותיהם. זוהי תרכובת אורגנית המסווגת כפחמימן ומבחינה מרחבית שייכת לקבוצת הטרפנים. שייך לקבוצת הקרוטנים שהם טטרהטרפנים (Tetraterpene) המכילים כל אחד 8 יחידות איזופרן.
עובדות מהירות שם סיסטמטי, כתיב כימי ...
מבנה מולקולת בטא־קרוטן | |
מראה תלת־ממדי | |
שם סיסטמטי | 1,1'-(3,7,12,16-Tetramethyl-1,3,5,7,9,11,13,15,17-octadecanonaene-1,18-diyl)bis[2,6,6-trimethylcyclohexene] |
---|---|
כתיב כימי | C40H56 |
מסה מולרית | 536.87 גרם/מול |
מראה | גביש בצבע כתום כהה |
מספר CAS | 7235-40-7 |
צפיפות | 0.94 גרם/סמ"ק |
מצב צבירה | מוצק |
מסיסות | לא מסיס במים |
ממסים | CS2, בנזן, כלורופורם ואלכוהול |
טמפרטורת היתוך |
180-182 °C 271.15 K |
טמפרטורת רתיחה |
633-677 °C 229.15 K |
מקדם שבירה | 1.565 |
סגירה
בטא־קרוטן וכן חומרים נוספים מקבוצת קרוטנים – הם חומרי מוצא לוויטמין A, ביניהם בטא־קרוטן הוא השכיח ביותר. מולקולה אחת של קרוטן נחצית לשתיים (באמצעות אנזים), וכך נוצרות שתי מולקולות של ויטמין A או של רטינל או של חומצה רטינואית (תלוי בחומר המוצא, ותלוי האם ה"חיתוך" סימטרי או לא).