בית הבראה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בית הַבְרָאָה הוא מוסד שנועד לשהייה הן לצורך מנוחה ונופש לאנשים בריאים והן להתחזקות והחלמה לאחר מחלה, תאונה או ניתוח, וכן ליולדות הבאות להינפש ולהתחזק לאחר הלידה. בשנים עברו, יציאה לבית הבראה הייתה במקרים רבים ההזדמנות היחידה של שכירים דלי-אמצעים להחליף אוויר וליהנות מתזונה טובה במחירים נמוכים. בתי הבראה נבנו באזורים כפריים, סמוך לים, לאגם או בהרים, כדי לאפשר לאנשי העיר להפיק תועלת מאוויר צח ומנופים פתוחים. יש להבדיל בין סנטוריום, שנועד בעיקר לחולי שחפת במאות הקודמות (לפני גילוי הפניצילין), לבין בתי הבראה, שתכליתם אינה ריפוי אלא התאוששות למי שכבר נחלצו ממחלתם.
מוסד שיש בו דמיון לבית ההבראה מבחינת התכלית, אם כי לא במעמד החברתי הפוקד אותו, הוא הספא (מרחצאות). בעבר היו אלה אתרי נופש מקובלים על אנשי החברה הגבוהה ובעלי הממון, שמטרת שהייתם בהם הייתה חברתית - להיראות במקומות הנכונים עם האנשים הנכונים - ולאו דווקא לצורכי ריפוי. אתרי מרפא כאלה מרבים להופיע בספרות המאה ה-19, אצל סופרים כמו ג'יין אוסטין, תומאס מאן ואחרים. הספא המקורי קרוי על שם עיר המרחצאות ספא שבבלגיה, שהמעיינות החמים שלה שימשו כבר במאה ה-14 למטרות ריפוי. כיום מתייחס מונח זה למכוני בריאות, שאינם קשורים בהכרח למעיינות מרפא. בישראל קיימים אתרי מרפא ומרחצאות בים המלח, בחמי טבריה, בחמת גדר ובחמי יואב.