בלבול (פסיכולוגיה)
העדר הבנה של המתרחש / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בלבול מוגדר לרוב כמצב הכרתי מטא-קוגניטיבי, ורק לעיתים נדירות מוגדר כמצב רגשי. אף על פי שלא קיימת הסכמה על הסיווג שלו, קיימת הסכמה שלמצב זה יש ערך אינפורמטיבי ורגשי רב לקבלת החלטות מדי יום[1]. בלבול הוא רגש חדש בפסיכולוגיית הרגש ושייך לחלק מרגשות המידע. בלבול הוא אות מטה-קוגניטיבי: הוא מודיע לאנשים שהם אינם מבינים את המתרחש וכי יש צורך בשינוי פעולה כלשהו, כמו אסטרטגיית למידה חדשה, מאמץ רב יותר או נסיגה והימנעות[2].
תיאוריות שונות מקטלגות בלבול בדרכים שונות. תיאוריות קטגוריאליות מגדירות בלבול כרגש, תיאוריות ממדיות יקבעו את רמות ההנאה, העוררות והדומיננטיות של מצבים מבלבלים (בלבול נמצא בעבר כמצב מאוד לא נעים, חסר מעצורים וחסר אונים) ולחקור כיצד אלה משפיעים על התנהגויות, ותיאוריות הערכה יתרכזו בתהליכים הקוגניטיביים המעורבים ביצירת בלבול ואת הדרך בה זה עשוי להוביל להתנהגות מסוימת[1].
המחקרים המוקדמים על בלבול התאפיינו בפרדיגמת "עומס המידע", נושא שעדיין מושך תשומת לב רבה כ"עומס בחירה", "עומס מגוון" או "בחירת יתר". כיום נוטים לחקור בלבול כתהליך של שתי רמות הערכה, הערכות ראשוניות ומשניות. הערכות ראשוניות מתרכזות במושג הבלבול הדרושות להבנת החוויה הסובייקטיבית של הבלבול. בקטגוריה זו הערכות כמו מצב מוטיבציה, חוסר עקביות, מניע, חוסר ודאות וחוסר הבנה. הרמה השנייה של הערכות שמעורבות בבלבול הן הערכות של פוטנציאל הסוכנות והשליטה, בנקודה זו רגשות נוספים (שהם חלק מחוויית הבלבול) נוצרים ומנחים התנהגות עוקבת המבוססת על דחפים התנהגותיים ומאפיינת אותם. לכן, יש להבין את הבלבול כתהליך דינמי של קוגניציות ורגשות סובייקטיביים ביותר. אנשים מתמודדים לא רק עם בלבול אלא גם עם רגשות אחרים שעלולים להתקיים במקביל[1].
בלבול מתאים למרחב ההערכה של העניין. במשותף עם עניין זה כולל הערכה של משהו כחדש ומורכב; ובניגוד אליו, הפרט מעריך את האירוע כקשה להבנה. קיימת תמיכה למודל הערכה זה: עבור אנשים שמתעניינים בחינוך לאמנות, בלבול הוא רגש מרכזי: זהו הרגש האופייני של טירונים שמתמודדים עם יצירות שהם לא יכולים להבין. טיפוח מומחיות באמנויות כרוך ככל הנראה הן בצמצום והן ברתימת חווית הבלבול. מחקרים מנבאים תחושה של בלבול כתגובה לאמנות חזותית, ושיפור יכולתם של אנשים להבין משהו הופך אותו לפחות מבלבל ומעניין יותר, במילים אחרות, הבלבול הופך לעניין[2].