בקבוק ננסן
מכשיר מדעי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בקבוק ננסן (בנורווגית: Nansenflaske) הוא מכשיר מדעי לדגימת מים מעומקים שונים, שהומצא על ידי האוקיינוגרף והזואולוג הימי פריטיוף ננסן בשלהי המאה ה-19, או ב-1910.[1][2]
המכשיר עשוי מגליל מתכת, או פלסטיק, פתוח לכניסת המים מכיוון אחד, אותו מורידים למים בעזרת כבל. לאחר שהגיע לעומק הרצוי, מורידים על הכבל משקולת אשר עם פגיעתה בבקבוק היא גורמת להפיכתו ולסגירת מכסה קפיצי הכולא את המים שנאספו בעומק הים. לאחר מכן ומעלים את הבקבוק עם דגימת מים מהעומק הנבחר. ניתן לחבר בקבוקי ננסן בשרשרת לאורך כבל אחד, כך שהם ננעלים בעומקי ים שונים ומאפשרים איסוף מספר דגימות מים בבת-אחת.[3] הבקבוק מצויד בדרך כלל במד חום המודד ורושם את טמפרטורת המים במקום דגימתה.
השימוש בבקבוקי ננסן אינו נפוץ עוד במחקר אוקיינוגרפי לאחר שהוחלף על ידי "בקבוק ניסקין" בשנות ה-60 של המאה ה-20.