ברכת אירוסין
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בִּרְכַּת אֵרוּסִין, בהלכה היהודית, היא ברכה שמברכים בשעת הקידושין המכונים גם "אירוסין"[1], שהם השלב הראשון מתוך שניים במיסוד הנישואים, (קידושין וחופה).
ברכת אירוסין |
---|
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם
|
בזמן המשנה והתלמוד מעשה הקידושין היה בנפרד ממעשה הנישואין - החופה, וביניהם הייתה שהות גדולה של כשנה. בתקופה זו אסור לזוג לקיים יחסי אישות קודם שברכו "ברכת חתנים" ("שבע ברכות"), כפי מאמר חז"ל: ”כלה בלא ברכה, אסורה לבעלה כנידה”[2].
מאז שנוהגים לקיים את הקידושין תחת החופה, מברכים ברכה זאת בחלקה הראשון של החופה.