ג'ון גרסטנג
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ג'ון גרסטנג (John Garstang; 5 במאי 1876 – 12 בספטמבר 1956) היה ארכאולוג בריטי שעסק בחפירות במזרח הקרוב הקדום, ובמיוחד בארץ ישראל ובאנטוליה.
לידה |
5 במאי 1876 בלקברן, הממלכה המאוחדת |
---|---|
פטירה |
12 בספטמבר 1956 (בגיל 80) ביירות, לבנון |
ענף מדעי | ארכאולוגיה |
מקום לימודים | ג'יזס קולג' |
מנחה לדוקטורט | פרנסיס ג' האברפילד |
מוסדות | אוניברסיטת ליברפול |
תרומות עיקריות | |
מנהל מחלקת העתיקות בתקופת המנדט הבריטי ידוע בחפירותיו באנטוליה ובמזרח התיכון | |
גרסטנג נולד בבלקבורן והתחנך בה ובאוניברסיטת אוקספורד. לאחר לימודי מכינה במתמטיקה באוקספורד החליט להיות לארכאולוג.
בין 1897 ל-1908 ביצע חפירות באתרים רומיים בבריטניה, מצרים, נוביה, אסיה הקטנה, וצפון סוריה. בין 1909 ל-1914 חפר בסודאן ובמרואה, בין 1920 ל-1922 חפר באשקלון ובין 1930 ל-1936 חפר ביריחו[1] בתל א-סולטאן, אחד מהממצאים בחפירות הייתה גולגולת מכוירת שהתווספה לגולגולות שנמצאו לפני כן בחפירותיה של קתלין קניון בתל[2]. בין 1907 ל-1941 שימש כפרופסור לארכאולוגיה באוניברסיטת ליברפול.
בשנת 1919 מונה למנהל הראשון של בית הספר הבריטי לארכאולוגיה בירושלים[3]. בשנת 1920 התפטר מתפקידו זה ומונה לנהל את מחלקת העתיקות של ממשלת המנדט הבריטי, אך המשיך להרצות בבית הספר לארכאולוגיה[4]. גרסטנג שימש בתפקידו זה עד 1926[5]. במסגרת תפקידו זה מונה גם לעמוד בראש 'המועצה הארכאולוגית המייעצת'[6], שתפקידה היה לייעץ למחלקת העתיקות. בתקופת שהותו בארץ ישראל הביע דעות כנגד הצהרת בלפור[7][8][9].
בשנת 1948 ייסד את המכון הבריטי לארכאולוגיה באנקרה והיה מנהלו הראשון. יורשו בתפקיד היה הארכאולוג סיטון לויד[10].