גז אציל
קבוצה של יסודות כימיים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
גזים אצילים הם יסודות כימיים המשתייכים לטור השמיני ולקבוצה ה-18 בטבלה המחזורית, המקיימים מספר תכונות משותפות. יסודות אלה הם אל-מתכות והם מופיעים כגזים בתנאים סטנדרטיים.
מבחינה כימית, הגזים האצילים יציבים מאוד מכיוון שהם מכילים 8 אלקטרוני ערכיות בקליפת האלקטרונים החיצונית שלהם, שהוא המספר המקסימלי שהקליפה החיצונית יכולה להכיל (פרט להליום שבו 2 אלקטרונים בקליפה החיצונית). כתוצאה מכך הם ממעטים להשתתף בתגובות כימיות, ומכאן שמם. בתנאים סטנדרטיים, הגזים האצילים חסרי ריח, חסרי צבע וחד-אטומיים (אנ'). נקודות ההתכה והרתיחה של כל גז אציל קרובות אחת לשנייה, עם הפרש של פחות מ C° 10; כתוצאה מכך, הגזים האצילים מופיעים כנוזלים בטווח טמפרטורות קטן בלבד. הגזים האצילים מפגינים תגובתיות מועטה מאוד ולכן מאות אחדות בלבד של תרכובות שלהם יוצרו מתחילת 2008.
ששת הגזים האצילים הנמצאים בטבע הם: הליום (He), ניאון (Ne), ארגון (Ar), קריפטון (Kr), קסנון (Xe) והיסוד הרדיואקטיבי רדון (Rn). עד כה, שלושה אטומים נוספים של היסוד הבא בקבוצה, אוגאנסון (Og), יוצרו במאיץ החלקיקים, אך מעט מאוד ידוע על תכונותיו בשל הכמות המועטה שיוצרה וזמן מחצית החיים הקצר שלו. הגז האציל הנפוץ ביותר על פני כדור הארץ הוא ארגון, המהווה 1.29% (משקלי) מהאטמוספירה. ניאון, ארגון, קריפטון וקסנון מתקבלים מהאוויר באמצעות ניזול גזים וזיקוק זעיר. הליום בדרך כלל מופרד מגז טבעי, ורדון לרוב מבודד מהדעיכה הרדיואקטיבית של תרכובות מומסות של רדיום. לגזים אצילים יש יישומים חשובים בתעשיות התאורה, הריתוך וחקר החלל. לעיתים קרובות הליום משמש במתקני נשימה לצלילה כתחליף לחלק מתערובת הנשימה. בנוסף, ההליום החליף את המימן בספינות אוויר מסוג צפלין ובבלוני חמצן, לאחר שהסיכונים שנגרמו עקב דליקותו של המימן התבהרו.