דבר שאינו מתכוון
מונח הלכתי. מופיע בעיקר בהלכות שבת / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
דבר שאינו מתכוון הוא מונח הלכתי המתייחס לתוצאה שמבחינת עצמה אסורה, אך נגרמת כתוצר לוואי של פעולה מותרת, תוצאה שלא הייתה בכוונת האדם בעת שחשב לעשות את המעשה. לדוגמה, אדם המהלך בדרך בשבת, במקום שיש סבירות שיתלשו עשבים בהליכתו, אך אין הדבר ודאי שייתלשו. תלישת העשבים כשלעצמה היא מלאכת קוצר, אך כיוון שאין בכוונתו של ההולך בדרך לתלישת העשבים, וגם אין הדבר וודאי שיתלשו עשבים, הרי זה נחשב 'דבר שאינו מתכוון' שלגביו נחלקו רבי יהודה ורבי שמעון אם הוא אסור או מותר[1]. השימוש במושג נפוץ במיוחד בהלכות שבת, אף על פי שהוא אינו מיוחד לשבת, וקיים בכל איסורי התורה.