דכדוך
רגש או מצב רוח / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
דכדוך הוא רגש של מצב רוח ירוד, עצבות ואנהדוניה (חוסר הנאה מפעילות). רגשות אלה עשויים להשפיע על תחושת הרווחה הנפשית של האדם, ועל התפקוד הגופני והחברתי שלו. תחושת דכדוך נחשבת לתגובה נורמלית למצבי חיים שונים, והיא עשויה לחלוף כעבור פרק זמן סביר. זאת בניגוד לדיכאון קליני, שמהווה הפרעה נפשית בעלת תסמינים חמורים, ועלולה להימשך זמן רב.
מצב הרוח המדוכדך עשוי לכלול תחושות של חוסר ערך, דחייה, ריקנות, עצבנות, חרדה, אשמה וחוסר אונים. הלוקים בו סובלים לעיתים מקושי להתרכז במטלות, בעיות בזיכרון, הפרעות שינה, הפרעות אכילה, תחושה של חולשה פיזית, ואף כאבים.
תחושת דכדוך נלווית לעיתים למחלות וליקויים רפואיים-גופניים, מולדים או נרכשים, או לתרופות שונות, למשל במחלת אדיסון, מחלת הנשיקה, האטה בפעילות בלוטת התריס, נטילת סטטינים ועוד. בנוסף היא מאפיינת חלק מההפרעות הנפשיות, במיוחד הפרעות מצב רוח. היא עשויה ללוות גם הפרעות כגון הפרעת אישיות גבולית והפרעת הסתגלות.
תחושת דכדוך נוצרת לעיתים בעקבות אירועי חיים המעוררים רגש זה, ולעיתים זכרונות מאירועים אלו וחשיבה שלילית אודותיהם ממשיכים להזין את התחושות השליליות ולהגביר את חוסר האונים וחוסר התקווה. ניסיונות לשבירת "מעגל" זה הם אחד ממוקדי המחקר והטיפול בתחום הפסיכולוגיה החיובית.
התמודדות עם הדכדוך תלויה בחומרתו. כאשר הוא נמשך זמן רב ויש חשד להתפתחות דיכאון, חשובה אבחנה של מומחה בתחום (פסיכולוג או פסיכיאטר), שיכולה לכוון לטיפול המתאים.