דמי מפתח
כינוי למחיר שמשולם עבור זכות לשכור נכס לתקופה בלתי מוגבלת / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
"דמי מפתח" הוא כינוי למחיר שמשולם לבעל נכס, לרוב על ידי הדייר, עבור הזכות לשכור את הנכס לתקופה בלתי מוגבלת.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: שגיאות. ראו פירוט בדף השיחה. | |
הרוכש זכויות בנכס בדמי מפתח משלם לבעל הנכס מחיר השווה בדרך כלל ל-60% משווי הבעלות בו ומקבל את המפתח לנכס, ומכאן כינוי העסקה.
הנכס יכול לשמש לדיור או לצורך עסקי. בנוסף, ממשיך הדייר לשלם בכל חודש דמי שכירות חודשיים. בתמורה לתשלומים אלו מקבל הדייר הגנה לזכויות השימוש שלו בנכס עד סוף ימיו, ואף יכול להוריש זכות זו, בתנאים מסוימים, לקרוב משפחה מדרגה ראשונה - למשל אם אותו קרוב התגורר עמו סמוך לפטירתו. השיטה מעוגנת בחוק הגנת הדייר שעבר מספר שינויים.
העסקה משתלמת לקונים שאינם יכולים להשקיע ממון רב ברכישת הנכס (משפחות חד-הוריות, אנשים מבוגרים או זוגות צעירים חסרי אמצעים) או לכאלה המעוניינים לגור בדירה מרווחת אך לא לשלם בעבורה מחיר מלא. בעלי הנכסים מרוויחים גם מן הצד השני מהחלק המועבר אליהם בעת העברת הזכויות ומשכר הדירה החודשי שאמנם נמוך מהרגיל אך משולם באופן קבוע, לרוב לאורך שנים רבות.
במסורת המשפט העברי הדבר היה נפוץ בעת התגוררו היהודים בגטאות, וביקשו להגן האחד על השני מפני מרותו של בעל הבית שהיה מגרש דייר אחד אם הצעה טובה יותר הייתה מגיעה לפתחו. על כן, הקהילה החליטה בינה לבין עצמה שאף אחד לא יציע הצעה לשכירות לדירה שמתגורר בה חברו. הקונסטרוקציה המשפטית הזו קיבלה התייחסות בדיוני הכנסת בנוגע לחקיקת חוק זה.[1]