דרך ארץ קדמה לתורה
האימרה מציינת, על פי המשמעות המקובלת, שאם אין האדם נוהג ב"דרך ארץ" - בנימוסים ובהליכות ראויים - לא ניתן ללמד אותו תורה ומצוות / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
דרך ארץ קדמה לתורה הוא ביטוי שמשמעותו היא שחשיבותה של "דרך ארץ" (שהיא התנהגות במוסר המידות ובנימוס, או יישוב העולם, עיסוק ומסחר) קודמת והכרחית לפני חשיבות התורה. כיום המשמעות המקובלת הרווחת מייחסת ל"דרך ארץ" משמעות של נימוסים טובים, ושלא ניתן ללמד תורה ומצוות למי שאין בו דרך ארץ, או שאין שווי לתורה ולמצוות שמקיים בלא שיש לו דרך ארץ.
במקורו, הביטוי הוא פתגם חז"לי שבא לתאר את הקדימה הכרונולוגית של "דרך ארץ" למתן תורה.