הבחירות לכנסת העשרים וארבע
בחירות מרץ 2021 / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הבחירות לכנסת העשרים וארבע התקיימו ב-23 במרץ 2021, י' בניסן ה'תשפ"א. תוצאות הבחירות קבעו את הרכב הכנסת העשרים וארבע. הבחירות התקיימו מאחר שהכנסת ה-23 התפזרה לאחר שלא הוגש לאישורה, עד 22 בדצמבר 2020, חוק התקציב לשנת 2020.
23 במרץ 2021, י' בניסן ה'תשפ"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
→ 2020
2022 ←
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אחוז החסימה: 3.25% אחוז ההצבעה: 67.44% | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
יו"ר ועדת הבחירות | עוזי פוגלמן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
ראש הממשלה היוצא | בנימין נתניהו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מפלגת ראש הממשלה היוצא | הליכוד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש הממשלה הנבחר | נפתלי בנט | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מפלגת ראש הממשלה הנבחר | ימינה |
אלו הבחירות הרביעיות בפרק זמן של שנתיים שהתקיימו בישראל בצל המשבר הפוליטי בישראל, שהחל בשנת 2019 ונמשך עד שנת 2022.
המצב הפוליטי
- ערכים מורחבים – המשבר הפוליטי בישראל (2019–2021), הכנסת העשרים ושלוש, ממשלת ישראל השלושים וחמש
שנת 2020 החלה בעיצומה של מערכת בחירות, ובשל כך לא גובש תקציב מדינה. עם הרכבת הממשלה ב-17 במאי 2020 נקבע לבקשת הליכוד בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן, שנחתם טרם הקמת הממשלה, כי יועבר תקציב מדינה דו-שנתי לשנים 2020–2021, בתוך שלושה חודשים.[1]
לקראת מועד העברת התקציב דרשו בליכוד להעביר תקציב חד-שנתי, בטענה כי לא ניתן לחזות את השפעות המגפה. המהלך נחשב בעיני כחול לבן כהפרה בוטה של ההסכם הקואליציוני, שכן בכך התאפשר פיזור הכנסת ללא קיום הסכם הרוטציה בין ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לראש ממשלת ישראל החלופי בני גנץ. בחודש אוגוסט המשבר נפתר באופן זמני, באמצעות "פשרת האוזר". חוק יסוד: הכנסת תוקן בהוראת שעה, כך שנדחה המועד הקבוע בחוק להגשת תקציב המדינה ב-120 יום.[2]
ניסיון של הקואליציה לדחות שוב את המועד האחרון לאישור תקציב המדינה ללא פיזור הכנסת כשל, בשל הצטרפותם של חברי הכנסת מיכל שיר, אסף זמיר, רם שפע ומיקי חיימוביץ' להצבעת האופוזיציה כנגד הצעת החוק ואי הנוכחות של שרן השכל בהצבעה השמית. האירוע כונה "ליל החניונים" עקב שהייתו של חבר הכנסת רם שפע בחניון הכנסת ממש עד רגע ההצבעה עצמו. כתוצאה מכך, הכנסת התפזרה, לראשונה בתולדותיה, משום שתקציב המדינה לא אושר עד למועד האחרון הנקוב בסעיף 36א לחוק יסוד: הכנסת.[3]
משפט נתניהו
- ערכים מורחבים – משפט נתניהו
ב-21 בנובמבר 2019 הוגש כתב אישום נגד בנימין נתניהו, בגין שלושה סעיפי אישום, הכוללים עבירה של שוחד ושלוש עברות של מרמה והפרת אמונים. האישומים עסקו בקשרי נתניהו עם בעלי הון שלכאורה כללו מעשים פליליים. המשפט נפתח ב-24 במאי 2020. נתניהו כפר בכל האישומים וטען שמדובר ברדיפה פוליטית.[4] כמה מפלגות שונות פסלו ישיבה בממשלה בראשות נתניהו, בשל מצבו המשפטי ואחרות בשל סיבות נוספות. כשנשאל על השפעה על המשפט באמצעות חקיקה אמר נתניהו שהוא לא עוסק בזה.[5]
מגפת הקורונה
- ערכים מורחבים – השפעת מגפת הקורונה על ישראל, המשבר הכלכלי בישראל
מגפת הקורונה היא מגפה עולמית של מחלת נגיף קורונה 2019. החלה בדצמבר 2019 והנדבק הראשון בישראל נרשם בפברואר 2020. במהלכה, הוגדרו צעדים שונים והנחיות לטיפול במגפה ובהשלכותיה, כגון סגירת מקומות, צמצום מפגשים, סיוע כלכלי, איתור בידוד וטיפול בנדבקים ובסביבתם, עטית מסכות, שמירת על ריחוק וכו'. ממשלת ישראל השלושים וחמש הוקמה על רקע המגפה.
אחרי דיכוי גל התחלואה הראשון, ומימוש אסטרטגיית היציאה החלה עלייה מחודשת בתחלואה, שהובילה למספר נדבקים גבוה ממוצע של 2000 במהלך יולי-אוגוסט 2020. עליה חדה בספטמבר הובילה לסגר שני בחגי תשרי.[6] במקביל התקיימו מחאות נגד נתניהו וממשלתו על רקע ניהול המשבר ובשל המשך כהונתו של נתניהו הנאשם.[7][8][9] בעקבות עלייה נוספת בתחלואה, החליטה הממשלה על סגר שלישי בסוף דצמבר. במקביל החל מבצע חיסון של האוכלוסייה שנמשך במהלך מערכת הבחירות. בתחילתה התמודדה המדינה עם שיאים במדדי התחלואה היומיים שונים, כמו תמותה יומית. השפעת החיסון תלויה בדברים כמו כמות המתחסנים, השפעת מוטציות, ומענה על שאלות כמו האם החיסון מונע הדבקות או רק תחלואה קשה.[10][11] ב-7 בפברואר הוסרו חלק מהמגבלות, ביניהן מגבלת המרחק. היה עומס בבתי החולים וממדי התחלואה היו גבוהים.
גורמים שהשפיעו על הטיפול במגפה היו אופן קבלת ההחלטות, התשתית במערכת הבריאות, אופן הסיוע ועיתויו, ניהול, אכיפה, הסברה, שיתוף פעולה ציבורי, רכש, איתור ובידוד הנדבקים, התמודדות עם קבוצות לחץ, הטיפול בנכנסים לגבולות המדינה, מאפיינים דמוגרפיים, מאפיני הנגיף והחל מדצמבר 2020 גם נתוני ההתחסנות בישראל.
נכון ל-27 במרץ 2024, מספר המקרים המאומתים הוא 4,824,551. 12,509 נפטרו, 21 במצב קשה, ו-4,798,473 החלימו. חלקם התמודדו עם השפעות ארוכות טווח של הקורונה. במקביל, נכון ל-8 במרץ מספר מתחסנים במנה ראשונה עומד על 4,995,253 ומספר המתחסנים במנה שנייה עומד על 3,859,111.
- 1 בינואר 2021 – פרסום פנקס הבוחרים העדכני.
- 3–4 בפברואר – מועד הגשת רשימות המועמדים לוועדת הבחירות, ובקשת האותיות הרצויות.
- 11 בפברואר – מועד אחרון לעתור כדי לפסול רשימה מהתמודדות.
- 9 במרץ – תחילת שידורי התעמולה בטלוויזיה וברדיו.
- 11 במרץ – פתיחת ההצבעה בנציגויות ישראל בעולם.
- 23 במרץ – מועד הבחירות.
- 31 במרץ – המועד האחרון לפרסום תוצאות הבחירות הסופיות.
מערכת הבחירות מנוהלת על ידי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, המורכבת מנציגי הסיעות היוצאות של הכנסת העשרים ושלוש בהתאם לגודלן היחסי, ובראשה עומד שופט בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן.
שונה אופן הדרך בה סיעות הכנסת נטלו הלוואות וכן שונה חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות.[12][13]
מגפת הקורונה
שלושה שבועות לפני הבחירות, אושר לקיים כינוסי בחירות בהשתתפות עד 300 איש בחלל סגור ו-500 איש בחלל פתוח, בכפוף לכללי התו הירוק.[14]
הצורך בהפחתה בהתקהלות של אנשים בקלפיות גרמה לגידול של 30% במספר הקלפיות, כמו כן צפויות להיפתח קלפיות "הצבע וסע" בהן יוכלו חולי קורונה ומבודדים להצביע, וקלפיות בבתי האבות. וכן, לציוד הקלפי נוספו מטליות חיטוי וציוד מיגון.[15][16]
בנוסף לכך, שבועיים לפני הבחירות פורסם כי יוסבו כ-50 אוטובוס של חברת אגד לעמדות קלפי, מטרת האוטובוסים היא להקל על העומסים בקלפיות הרגילות.[17]
חוק הבחירות לכנסת מאפשר חתימה על הסכם עודפים בין שתי רשימות, כאשר המועד האחרון להגישם הוא 12 במרץ 2021.
הסכמי עודפים נחתמו בין:
- רשימת ימינה ומפלגת תקווה חדשה.[18]
- מפלגת יש עתיד ומפלגת ישראל ביתנו.[18]
- רשימת כחול לבן והמפלגה הכלכלית החדשה.[19]
- מפלגת הליכוד ורשימת הציונות הדתית.[20]
- מפלגת העבודה ומפלגת מרצ.[21]
- מפלגת ש"ס ורשימת יהדות התורה.[22]