המפץ הגדול
תאוריה פיזיקלית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
המפץ הגדול (באנגלית: The Big Bang) הוא תאוריה פיזיקלית שמתארת את היווצרות היקום. על פי תאוריה זו, התפשט היקום ממצב של "סינגולריות כבידתית" שבה הכבידה, הצפיפות והחום הם גדולים מאד. חוקי הפיזיקה המוכרים אינם יכולים לתאר נקודת זמן זו ורק כעבור זמן פלאנק (10-43 של שנייה בערך) ניתן להחילם. לפי התיאוריה החלקיקים הראשונים נוצרו בגלל תנודות קוונטיות (אנ'). המפץ הגדול מתאר את התהליכים שהתרחשו מאז ומהם נוצר היקום, נוצרו ממד הזמן, ממדי המרחב, והכוחות הפיזיקליים הידועים לנו כיום. עם הזמן התפשט היקום לכדי היקום המוכר לנו כיום. גיל היקום, שהוא הזמן שחלף מאז המפץ הגדול, מוערך ב-13.819 מיליארד שנה. בראשיתו היה היקום כולו מרוכז באותו מצב סינגולרי, ולכן כל מקום ביקום של היום הוא המקום שבו התרחש המפץ.
נהוג לכלול במסגרת התאוריה את התהליכים שהתרחשו ביקום הצעיר, ואשר עיצבו את מבנה היקום ואת הרכבו. מיליונית שנייה לאחר ההתרחבות הגדולה, היקום הקדום היה במצב מיוחד המכונה "פלזמת קווארקים-גלואונים", שהוא תערובת של קווארקים וגלואונים חופשיים, ומאז הוא החל להתקרר ולהתפשט במהירות עצומה. בעקבות ההתקררות והפחתת הצפיפות, התאפשרה היווצרות חלקיקים חדשים דוגמת פרוטונים ונייטרונים בתהליך הנקרא "באריוגנזה", שעל ידי סינתזה גרעינית התארגנו לאטומים של שלושת היסודות הראשוניים שהרכיבו את היקום: מימן, הליום וליתיום.
את "טביעות האצבע" של המפץ הגדול ניתן למדוד כיום, והתאוריה זכתה לארבעה אישושים מרכזיים בדמות מדידת התפשטות היקום, גילוי קרינת הרקע הקוסמית, מידע שנאסף בטלסקופ BICEP ומצביע על אי-סדירות בקרינת הרקע הקוסמית שעשויה הייתה להיגרם מגלי כבידה בזמן שלב התפיחה של המפץ הגדול והתאמת כמות היסודות הקלים ביקום לתחזית של תהליך הנוקליאוסינתזה ביקום הצעיר.