הסגנון האקלקטי בארץ ישראל
סגנון אדריכלות נפוץ בישראל בשנות ה - 20 של המאה ה -29 / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הסגנון האקלקטי (פירוש בעברית: "לקטני/ליקוטי/אספני" - אוסף של סגנונות שונים יחדיו) הוא סגנון אדריכלי שהיה נפוץ בישראל בשנות ה-20 מתוך הזרם האומנותי הקרוי: אקלקטליזם (אנ') ועיקרו שילוב אדריכלות מערבית עם סגנונות קישוטיים ממספר רב של מקורות השראה - האדריכלות הקלאסית (יוון-רומא-רנסאנס-בארוק), אדריכלות של המזרח הרחוק, אר דקו, המזרח הקרוב, הסגנון הספרדי-מורי (אלהמברה), אר-נובו ואדריכלות מזרח-תיכונית עתיקה. הסגנון היה נפוץ במרבית העולם המערבי, וייחודו של הסגנון האקלקטי בארץ הוא שימוש נפוץ למדי במוטיבים קישוטיים כמו-תנ"כיים: אריחי קרמיקה תוצרת בצלאל עם נופי ארץ ישראל, דמויות מהתנ"ך וסצינות מקראיות; עץ התמר כאלמנט קישוטי מקובל; מוטיבים דמויי קרנות-מזבח; שימוש במגיני דוד ובאותיות עבריות; ועוד.
עובדות מהירות מדינה, מידע כללי ...
בית לדרברג בתכנון דב טשודנובסקי, נבנה בסגנון אקלקטי במרכז ההיסטורי של תל אביב, 2022 | |
מדינה | ישראל |
---|---|
מידע כללי | |
אזור גאוגרפי | ארץ ישראל |
טווח תאריכים | שנות ה-20 במאה ה-20 |
מבנים עיקריים | בית הפגודה, בית ברלין-פסובסקי, בית ביאליק |
סגנון האדריכלות הבא | הסגנון הבין-לאומי בארץ ישראל |
סגירה