הצטננות
דלקת חריפה של הלוע העליון והאף / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הצטננות (Common Cold - התקררות, צינון, צננת), או בשמה המדעי דלקת חריפה של הלוע העליון והאף (Acute Nasopharyngitis), היא מחלה נגיפית קלה ומידבקת של דרכי הנשימה העליונות (האף, הגרון, בית-הקול וקנה-הנשימה).[1] תסמיניה כוללים, בין השאר: התעטשויות, נזלת, גודש באף, דמעות, שיעול, גרון צורב, כואב או מלא ליחה, כאב ראש, חום ועייפות. החולים עשויים לחוש גם צמרמורות.
נגיף הקורונה, האחראי לחלק מהתחלואה בהצטננות | |
תחום | רפואת משפחה |
---|---|
גורם | ריינווירוס, Human metapneumovirus, Human parainfluenza viruses, Human respiratory syncytial virus, Coronaviridae, Adenoviridae, human bocavirus |
תסמינים | שיעול, נחירה, כאב ראש, עיטוש, טנטון, נזלת, חום, כאב גרון, גודש באף |
טיפול |
|
קישורים ומאגרי מידע | |
eMedicine | 227820 |
DiseasesDB | 31088 |
MeSH | C08.730.162 |
MedlinePlus | 000678 |
סיווגים | |
ICD-10 | J00 |
ICD-11 | CA00 |
ככלל, הצטננות נמשכת כשבעה ימים בממוצע, ואילו שיעול עם כיח או נזלת יכולים להימשך עד שלושה שבועות. הצטננות היא המחלה האנושית הנפוצה ביותר. בממוצע, שיעור ההידבקות של מבוגרים עומד על 2-4 הידבקויות בשנה, ובקרב הילדים בגיל בית-הספר אף עד 12 פעמים בשנה. ישנן אוכלוסיות בהן שלוש הידבקויות ומעלה בשנה הן מקרה שכיח. ילדים ומטפליהם חשופים יותר למחלה, כנראה בעקבות הדוחק האנושי הרב בבתי-הספר ויעילות ההדבקה בתוך המשפחה.
ההצטננות נמנית עם משפחת הזיהומים של דרכי הנשימה העליונות (הכוללת, בין השאר - ברונכיטיס, סינוסיטיס ולרינגיטיס). ישנה נטייה בציבור הרחב לבלבול בין הצטננות לשפעת, זיהום אחר של דרכי הנשימה העליונות, שתסמיניהם דומים. אולם בדרך כלל, תסמיני ההצטננות קלים יותר מתסמיני השפעת. תסמיני השפעת נבדלים מתסמיני ההצטננות במיוחד בעלייה מהירה של חום הגוף (קדחת), צמרמורות, כאבי שרירים ותשישות, תסמינים שמופיעים בצורה קלה יותר בהצטננות. עם זאת, הבחנה מדויקת בין השתיים אפשרית רק באמצעות בדיקות רפואיות שונות. בעוד ההצטננות עצמה אינה מסכנת חיים ברוב רובם של המקרים, הרי שסיבוכיה, דוגמת דלקת ריאות, עלולים לעשות כן.
בניגוד לאמונה הרווחת, מדענים גילו שזנים חדשים של הנגיף עשויים להיות קטלניים בעבור ילדים וקשישים. אומנם תמותה ישירה מהצטננות נדירה למדי, ושיעורה עומד רק על אחד למיליון בקרב נסיינים בריאים, אך היא אינה בלתי אפשרית. המוות שכיח הרבה יותר עקב סיבוכים בקרב האוכלוסיות הפגיעות: ילדים, קשישים, ואלו המצויים בתקופת התאוששות שלאחר ניתוח.