התבטאות גנים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
התבטאות גנים היא התהליך בו מידע האצור בגן אחד או יותר מתורגם לתוצר גני תפקודי. רוב הגנים יוצרים בסוף תהליך ההתבטאות תוצר חלבוני אחד או יותר. יתר הגנים שאינם מקודדים לחלבון יוצרים תוצר של RNA לא מקודד תפקודי, כדוגמת רנ"א-ריבוזומלי (rRNA), tRNA ועוד[1].
תהליך זה מופיע בכל צורות החיים הידועות – איקריוטים (כולל אורגניזמים רב-תאיים), פרוקריוטים (חיידקים וארכאונים), ומשתמשים בו גם הנגיפים – והוא אחראי ליצירת המנגנון המקרומולקולרי החיוני לחיים. תהליך ההתבטאות מתומצת בדוֹגמה המרכזית של הביולוגיה המולקולרית, כפי שנוסחה על ידי פרנסיס קריק ב-1958, והורחבה לאחר מכן.
בגנטיקה, התבטאות גנים היא הרמה הבסיסית ביותר בה הגנוטיפ מוביל לפנוטיפ, שכן הקוד הגנטי מקבל ביטוי מעשי באמצעות תהליך זה, ותכונותיהם של תוצרי ההתבטאות יוצרות בסופו של תהליך את הפנוטיפ של היצור כולו.
מרכיביו העיקריים של תהליך ההתבטאות הם שלבי השעתוק, שחבור (באיקריוטים בלבד), תרגום וקיפול חלבונים – כאשר כל שלב נמצא תחת בקרה. בקרת גנים שולטת על התזמון, המיקום והכמות של תוצרי הגנים.