טורקים (עם)
קבוצה אתנית המתגוררת בעיקר בבלקן ואסיה הקטנה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הטורקים (תֻּרְכְּים)[2] או העם הטורקי (בטורקית: Türk Halkı ;Türkler), הידועים גם כטורקים אנטוליים (בטורקית: Anadolu Türkleri) הם עם (קבוצה אתנית) ולאום החי בעיקר בטורקיה של ימינו ודוברים את השפה הטורקית, השפה המדוברת ביותר בקרב השפות הטורקיות. רובם המכריע של הטורקים הם מוסלמים. בנוסף, במשמעות שנייה, קוראים "טורקים" גם לאזרחי הרפובליקה הטורקית של ימינו, ללא הבדל מוצא אתני או דת – כורדים, ערבים, ארמנים, יוונים, יהודים, צ'רקסים, טטרים ואחרים.
קולאז' של אישים טורקים. לחיצה על תמונה תוביל אותך לשם האדם המופיע בה. | |
אוכלוסייה | |
---|---|
72,000,000–77,000,000 | |
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
טורקיה טורקיה 63,589,988–65,560,701 צפון קפריסין צפון קפריסין 280,000 גרמניה גרמניה 2,258,000 – המספר כולל כורדים שהיגרו מטורקיה וצאצאיהם צרפת צרפת 820,000 בולגריה בולגריה 588,000[1] בריטניה בריטניה 500,000 הולנד הולנד 396,414–500,000 אוסטריה אוסטריה 350,000–500,000 עיראק עיראק מאות אלפים ? – קיימת חפיפה עם טורקמנים בלגיה בלגיה 200,000 ארצות הברית ארצות הברית 196,222–500,000 שוודיה שוודיה 100,000–150,000 ערב הסעודית ערב הסעודית 150,000–200,000 רוסיה רוסיה 109,883–150,000 קזחסטן קזחסטן 104,792–150,000 סוריה סוריה 100,000 שווייץ שווייץ 70,440 אוסטרליה אוסטרליה 66,919–150,000 מקדוניה מקדוניה 77,959 יוון יוון 49,000 אולי עד 130,000 ירדן ירדן 60,000 לבנון לבנון 50,000–150,000 לוב לוב 50,000 קירגיזסטן קירגיזסטן 40,953–50,000 אזרבייג'ן אזרבייג'ן 38,000–110,000 דנמרק דנמרק 28,892 רומניה רומניה 27,700 קנדה קנדה 24,910 איטליה איטליה 22,580 ישראל ישראל 22,000 ? (2007) קוסובו קוסובו 18,738 אוזבקיסטן אוזבקיסטן 10,000–15,000 אוקראינה אוקראינה 8,844 או 15,000 כולל 10,000 טורקים מסחתים | |
שפות | |
טורקית | |
דת | |
אסלאם סוני, לרבות אסלאם סופי, עלאווים | |
קבוצות אתניות קשורות | |
אזרים, גגאוזים, טטרים של קרים, קומיקים, קאראצ'אים; שאר העמים הטורקיים תת-קבוצות:טורקים מסחתים, טורקים קפריסאים קבוצות מוצא: הטורקים האוע'וזים, תושבי אנטוליה (יוונים, ארמנים, כורדים וכו') שנטמעו |
הטורקים כעם הם הקבוצה האתנית הגדולה ביותר בטורקיה, והעם הגדול ביותר לפי מספר האוכלוסייה בקרב העמים הטורקיים. בצפון קפריסין קיימת ישות מדינית טורקית נוספת – "הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין" – שנוצרה בשנת 1973 על ידי הטורקים המקומיים ומתיישבים טורקים בעקבות כיבושו של חלק זה של האי על ידי הצבא הטורקי. ישות זו מוכרת רשמית רק על ידי טורקיה ובפועל גם על ידי אזרבייג'ן. טורקים חיים גם מחוץ לגבולות הרפובליקה הטורקית ולקפריסין ומהווים מיעוט לאומי בארצות שהיו נתונות בעבר בשליטת האימפריה העות'מאנית כמו סוריה, יוון, בולגריה, מקדוניה, רומניה וכו'. חלק מבני מיעוט זה היגרו בסוף המאה ה-20 מארצות הבלקן בחזרה לטורקיה. בנוסף אחרי מחצית המאה ה-20 נוצרה פזורה טורקית על ידי הגירה, בדרך כלל הגירת עבודה, לארצות מערב אירופה, כמו גרמניה, צרפת, הולנד, הממלכה המאוחדת, שווייץ, וגם לצפון אמריקה ואוסטרליה, לארצות ערביות עתירות נפט במזרח התיכון, לרוסיה וכו'.
הטורקים הגיעו מאסיה המרכזית והתיישבו באגן האנטולי בסביבות המאה ה-11 בימי אימפריית הטורקים הסלג'וקים. במהלך הזמן החברה בחבל ארץ זה הפכה מחברה יוונית נוצרית בעיקרה לחברה טורקית מוסלמית, דרך תהליך של אסלאמיזציה וטורקיזציה. בהמשך הענף האוע'וזי של הטורקים הקים באזור מדינה בשליטת שושלת עות'מאן שהיוותה יסוד לאימפריה העות'מאנית. אימפריה זו, ששפתה הרשמית הייתה בעיקר הטורקית, ודתה האסלאם הסוני, ושהייתה מצוידת בצבא יבשה וצי חזקים, השתלטה למשך כמה מאות שנה על חלק גדול מהבלקן, הקווקז, חצי האי קרים, המזרח התיכון (להוציא את איראן) וצפון אפריקה ממצרים עד אלג'יר. האימפריה העות'מאנית, שבראשה עמדו הסולטנים העות'מאנים, שרדה עד לסוף מלחמת העולם הראשונה כשהובסה על ידי מעצמות ההסכמה ופוצלה בדרך כלל לפי עקרון ההגדרה העצמית של העמים ולפי אזורים היסטוריים. הטורקים האנטולים היו בשלב מסוים בסכנת אובדן זכותם למדינה משל עצמם מול התביעות הטריטוריאליות של העמים שחיו בקרבם, בעיקר של היוונים, הארמנים והכורדים. בימי מלחמת העולם הראשונה בנסיבות מעשי רצח עם שאורגנו על ידי שלטון הטורקים הצעירים נגד הארמנים, אלפים רבים של ארמנים ששרדו אותם התאסלמו ונטמעו בתוך העם הטורקי. בעקבות מלחמת העצמאות של טורקיה שתופקדה על ידי התנועה הלאומית הטורקית ובראשה הגנרל מוסטפא כמאל פאשה שכונה "אטאטורק" ("אבי הטורקים") העם הטורקי התעשת והצליח להדוף את פלישת הצבא היווני, להשיג את נסיגת הכוחות הצרפתיים והבריטיים ולהשתלט מחדש על רובו של השטח המיושב בטורקים באנטוליה ובחלק מתרקיה הידוע כיום כ"טורקיה האירופית". ב-1 בנובמבר 1922 הודח הסולטן העות'מאני וב-29 באוקטובר 1922 הוכרזה הרפובליקה הטורקית.
בימי השלטון העות'מאני הוחלה על תושביו שיטת המילט שהגדירה את הקהילות על בסיס דתי. כשריד מאותה תקופה הכפריים הטורקים מחשיבים כטורקים רק את המוסלמים הסונים בארצם, כולל צאצאים של יוונים, גאורגים, ארמנים, קבוצות נוצריות אחרות שהתאסלמו. נוצרים, יהודים, ואפילו אלווים שחיו בקרבם נחשבו ללא טורקים. באותו זמן הכורדים במזרח ובדרום אנטוליה, בהיותם סונים, נחשבו לעיתים לטורקים. המגמה לטמיעת הכורדים גברה בימי הרפובליקה הטורקית ובמהלך השנים עוררה תנועת התנגדות. המשמעות השנייה של המונח "טורקים" (לפי סיסמתו של אטאטורק – "כולנו טורקים") כאזרחים של הרפובליקה הטורקית נקבעה בחוקת המדינה הזאת הקובעת כי טורקי הוא "כל מי שמתחבר למדינה הטורקית בקשר האזרחות".