ימין ושמאל בכלי שיט
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בכלי שיט, נהוג לכנות את הצדדים ימין ושמאל באופן יחסי לכיוון החרטום. כשאדם עומד על סיפון אונייה ומביט לכיוון החרטום, מצדו הימני ה-starboard של האונייה (ולא right side) ומצדו השמאלי port side (ולא left side).
הפירוש המילולי של המונח האנגלי starboard הוא "צד משוט ההגה" או "צד ההגה". מקור המונח באנגלית עתיקה: stérbord (צירוף של stéor, משוט הגה, ו-bord, צד). עד אמצע המאה ה-13, אז נכנס לשימוש לוח ההגה התלוי המוכר לנו כיום, נוהגו כלי השיט באמצעות משוט הגה מן החלק האחורי של הספינה. על פי רוב נמצא משוט זה בצד ימין של כלי השיט, ולכן הקשירה לרציף נעשתה בדופן שמאל, כדי לאפשר היגוי ועל מנת להגן על משוט ההגה מפני פגיעה. צד שמאל נקרא לפנים larboard, שפירושו המילולי "צד ההטענה" (מאנגלית עתיקה ladebord); מקור המונח, ככל הנראה, מפתח הטענת המטען (loading or lading port), שהיה ברוב אוניות הסוחר בדופן שמאל. מאחר שצלילי הפקודות להגאי "סטארבורד" ו-"לארבורד" דומים, הוא עלול היה להתבלבל; ואמנם, בתחילת המאה ה-19 הוחלף השם מ-larboard ל-port, והוא נקבע רשמית כצד שמאל של האונייה ב-1844.
צד ימין באונייה היה שמור לתאו של רב-החובל או הקברניט, כדי שיימצא קרוב להגאי האוחז במשוט ההגה. מסורת זו המשיכה להתקיים גם כשפסק השימוש באמצעי היגוי זה. זו הסיבה ההיסטורית, מדוע בכלי שיט מלחמתיים מניפים את נס הקצין הבכיר בצד ימין של התורן.