לוויינים ישראליים
לוויינים שיוצרו בישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ישראל החלה את פעילותה בחלל בראשית שנות ה-80, ושיגרה מאז לחלל לוויינים אחדים – לשימושים צבאיים, לשימושים אזרחיים ולמחקר. פעילות החלל הצבאית שעיקרה תחילה קידום תוכנית לווייני הצילום-ריגול "אופק" והמשגר "שביט" התנהלה תחת מנהלת תוכנית החלל, יחידה שהוקמה ב-1981 במפא"ת, בעוד סוכנות החלל הישראלית למטרות האזרחיות, מדעיות ומסחריות הוקמה רק ב-1983. במשך שנות הפעילות של גורמים ישראליים בחלל, שוגרו 56 לוויינים ישראליים וחללית אחת לירח. [דרוש מקור]
הלוויינים הצבאיים, מסדרת "אופק", שוגרו מבסיס פלמחים בישראל, למעט הלוויין הצבאי טכסאר, ששוגר עבור ישראל מהודו. השיגורים הצבאיים בוצעו באמצעות משגר שביט, שפותח ויוצר בישראל על בסיס תכנון של משגר טילים צבאי ישראלי מדגם יריחו 2. הלוויינים האזרחיים שוגרו מבסיסי שיגור זרים, בהם קוסמודרום בייקונור בקזחסטן ובסיס החלל האירופי קורו בגיאנה הצרפתית. לוויין התקשורת "עמוס 6" נועד לשיגור מקייפ קנוורל בפלורידה אך התרסק על כן השיגור בטרם שוגר. לוויינים ישראליים זעירים שוגרו מהודו, רוסיה וארצות הברית.
לוויינים נבנים במדינות רבות, וכמעט כל מדינה בעולם משתמשת בשירותי לוויין, אך רק למדינות מעטות, ובהן ישראל, יש יכולת לשגר בעצמן לוויינים לחלל. יכולת השיגור של ישראל מוגבלת ללוויינים קלי משקל ולמסלולים נמוכים בלבד. ההשקעה של ממשלת ישראל בתחום החלל בשנת 2018 הייתה כ-82 מיליון שקלים (שעדיין נחשבת לנמוכה בהשוואה למדינות אחרות ובהשוואה לפוטנציאל לפיתוחים בתחום החלל). מעל 60 חברות בישראל וכ-2500 עובדים מועסקים בתחום החלל כגון פיתוח רכיבים ללוויינים והתעסקות בתחום החלל.[דרוש מקור] באפריל 2019 הודיע ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו לאחר ניסיון הנחתת גשושית ישראלית על הירח במימון תורמים, כי הוא שוקל לקדם "תוכנית חלל" ישראלית חדשה אשר תתוקצב במימון ממשלתי וציבורי. בין היוזמות שאושרו מאז, מענק של 20 מיליון שקלים למימון חלק מעלות הגשושית "בראשית 2" שתשוגר לירח ומימון לוויין התקשורת "דרור 1" שיהיה לוויין ממשלתי. כמו כן מ-2012 משרד החדשנות מדע וטכנולוגיה, רשות החדשנות וסוכנות החלל הישראלית מימנו מעל 60 תוכניות מחקר ופיתוח של חברות ישראליות בתחומי החלל בכ-160 מיליון שקלים. ב-2022 גיבשה סוכנות החלל תוכנית חומש להשקעה בתחום החלל בסכום של כ-600 מיליון שקלים הכוללת שלל פרויקטים לווייניים והשקעה בתחום המחקר והפיתוח וחברות ההזנק הישראליות בתחום לצד תוכניות לימודי החלל בתיכונים, אוניברסיטאות, הצבא ועוד לצד שיתופי פעולה בינלאומיים, התוכנית מחכה לאישור ולתקצוב מטעם משרד החדשנות (מדע וטכנולוגיה). נכון ל-2023 מגלגל תחום החלל כמיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול פי כמה בעשור הקרוב[דרוש מקור].
ב-2023 הוחלט בהתאחדות התעשיינים להקים תחת איגוד ההייטק ענף לתעשיית החלל האזרחית בישראל שיסייע בקידום התחום כולל השקעות כספיות בפיתוח, סיוע בקידום טכנולוגיות וחממות טכנולוגיה, סיוע רגולטורי, סיוע בייצוא, מקור לידע האקדמי והטכנולוגי בתחום, כתובת למשקיעים בתחום ועוד.
בתחילת 2023 הוחלט אף בחיל האוויר (שמ-2005 שמו "חיל האוויר והחלל") למצב את תחום החלל הצבאי ושימושיו שבפיקוחו תחת "מנהלת חלל" שבראשה יפקד תחילה קצין בדרגת סא"ל ותגביר את פעילותה הצבאית של ישראל בחלל. ב-2015 נחתם הסכם בין מנהלת החלל במשרד הביטחון והפיקוד האסטרטגי בצבא ארצות הברית, להעברת התרעות מוקדמות הדדיות במקרה סכנת התנגשות בין לוויינים או עצמים אחרים בחלל וכן קיימים שיתופי פעולה נוספים מול סוכנות החלל האירופית ונאס"א.