לולב
אחד מארבעת המינים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
לוּלׇב הוא ניצן של עלה הדקל שעלעליו טרם נפרדו זה מזה. אחד מארבעת המינים, ומכונה בתורה בשם 'כפות תמרים' כאמור בספר ויקרא: ”וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל” (ויקרא, כ"ג, מ'). את המילים כפת תמרים שבמקרא תרגם פרשן המקרא אונקלוס "לולבין".
יש הטוענים כי הלולב הוא חלופה למקור שאמור להיות כפות תמרים, הענף הנושא את אשכול הפרי, דהיינו את התמרים (הסנסנים). שהרי נשאלת השאלה מה הטעם להביא לבית המקדש מנחה ל-ה' בחג האסיף, זמן גדיד התמרים, דווקא ענף דקל ולא מפריו?[1] אולם הטקסט המקראי כלל לא מציין שארבעת המינים הם מנחה, והרי גם שניים מארבעת המינים אינם מנחת פירות, אלא רק ענפים (ערבי נחל וענף עץ עבות), ולכן מדוע עלינו להתפלא שגם כפות התמרים אינם פרי, אלא רק ענף? כמו כן, גם הלולב עצמו, אם נפרוץ את עליו יראה כמו כף יד.
הזיהוי שלו כמעט ודאי: תמר מצוי - עץ הגדל בנאות מדבר בארץ ישראל, בבקעת הירדן ובצפון חצי האי סיני. התמר אינו גדל באירופה[2] ובעבר קהילות יהודיות באזורים אלה התקשו מאוד להשיגו.[3] התמר המצוי ידוע בעליו המיוחדים, הנותנים לארבעת המינים את המראה האופייני.
בספרות חז"ל מכונים כל ארבעת המינים בשם "לולב" היות שהוא הבולט מבין המינים, ולכן נוסח הברכה על נטילת ארבעת המינים הוא "על נטילת לולב".