מחסום דם-מוח
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מחסום דם־מוח (באנגלית: Blood-Brain Barrier, ובראשי תיבות: BBB) הוא מונח המתאר את התכונות הספציפיות של כלי הדם הקטנים המספקים דם למערכת העצבים המרכזית: נוצר כעין "מחסום" סלקטיבי המאפשר מעבר חומרים ותאים בין מערכת הדם למוח[1].
תרשים סכמטי של מחסום דם־מוח | |
שיוך | המערך הנוירו-חיסוני |
---|---|
מזהים | |
קוד MeSH | A07.035 |
מזהה MeSH | D001812 |
מערכת השפה הרפואית המאוחדת | C0005854 |
כלי הדם מובילים דם מהלב לכל רקמות הגוף, ובו מצוי חמצן וחומרי תזונה לרקמות, תוך טעינת פחמן דו-חמצני ופסולת מטבולית מתאי הגוף. הדם נושא איתו לרקמות גם הורמונים המעבירים אותות חיוניים, וכן תאים של המערכת האימונולוגית הפועלים ברקמות. מערכת כלי הדם בנויה כעץ של עורקים בקוטר הולך וקטן, עד שהם הופכים לרשת של נימיות דרכן נעשית הפרפוזיה (חילוף הגזים והחומרים עם הרקמה); בהמשך מערכת הורידים מפנה את הדם מן הרקמות. לכל מקטע של כלי דם יש תכונות שונות מעט, בהתאם לדרגת ההסתעפות שלהן, ובהתאם לרקמה בה הם נמצאים ואותה הם מספקים.
"מחסום הדם-מוח" הוא מונח המשמש לתיאור התכונות הייחודיות של מערכת הנימיות במערכת העצבים המרכזית: זו מערכת רציפה של כלי דם בה התאים צמודים זה לזה ב-tight - junctions, לכן אין מעבר של מולקולות ותאים דרכם. תכונות הקרום של התאים המצפים את כלי הדם מאפשרות פיקוח הדוק על מעבר של מולקולות, יונים ותאים בין הדם לתאי המוח[2]. דופן הנימיות בנויה משני סוגי תאים: תאי אנדותל המייצרים את דופן כלי הדם, ותאי תמיכה. תכונות המחסום מתבטאות בעיקר בתאי האנדותל בדמות חלבוני טרנספורטרים ספציפיים, והן מושפעות ומתוחזקות על ידי מערכת יחסי גומלין עם תאי התמיכה, תאי גליה ותאים של המערכת האימונולוגית. אסטרוציטים הם תאי גלייה שתומכים ביוכימית בתאי האנדותל, שבונים את "מחסום הדם-מוח".