תחנת החלל מיר
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מיר (רוסית: Мир, שמשמעו "תבל" וגם "שלום") הייתה תחנת חלל של ברית המועצות (ומאוחר יותר של רוסיה), שחגה במסלול לווייני נמוך סביב כדור הארץ בין השנים 1986 ל־2001. מיר הייתה תחנת המחקר הראשונה בחלל שהייתה מאוכלסת באופן קבוע תקופה ארוכה. באמצעות מספר שיתופי פעולה בינלאומיים, היא הפכה לנגישה עבור קוסמונאוטים ואסטרונאוטים של מדינות רבות. במהלך פעילותה ביקרו בה 104 חוקרים מ־12 מדינות. מיר הורכבה במסלול על ידי מספר מודולים ששוגרו בנפרד החל מ־19 בפברואר 1986 עד 1996. התחנה שהתה במסלול עד אשר הוסטה בהנחיה מרחוק למסלול שהוביל להתרסקותה על פני כדור הארץ ב־23 במרץ 2001.
עובדות מהירות NSSDC, צוות ...
NSSDC | 1986-017A |
---|---|
צוות | 3 |
שיגור | 20 בפברואר 1986–23 בפברואר 1996 |
משגר | פרוטון-K |
חדירה לאטמוספירה | 23 במרץ 2001 |
מסה | 129,700±1 קילוגרם |
אורך | 19±1 מטר |
רוחב | 31±1 מטר |
גובה | 27.5±0.1 מטר |
נפח מדוחס | 350 מ"ק |
לחץ אטמוספירי | 101.3 קילו-פסקל |
פריגיאה | 354 ק"מ |
אפוגיאה | 374 ק"מ |
נטיית מסלול | 51.6±0.1 מעלה |
מהירות מסלולית | 27,700 קמ"ש |
זמן הקפה | 91.9 דקות |
הקפות ליום | 15.7 |
ימים במסלול | 5,510 |
ימים מאוישים | 4,592 |
מספר הקפות | 86,331 |
סגירה
ממדי התחנה הכוללים היו: אורך 19 מטר, רוחב 31 מטר וגובה 27.5 מטר.