ממשלת ישראל השלושים
ממשלת שרון השניה (2003-2006) / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ממשלת ישראל השלושים, שנקראה גם "ממשלת שרון השנייה", הייתה ממשלה בראשותו של אריאל שרון, שהוקמה לאחר הבחירות לכנסת ה-16 ואושרה בכנסת ב-28 בפברואר 2003. הממשלה ה-30 כיהנה עד לכינונה של הממשלה ה-31 ב-4 במאי 2006 לאחר הבחירות לכנסת ה-17, כאשר ראש הממשלה שרון היה בנבצרות מתפקידו עקב בעיה רפואית בה לקה ואת מקומו מילא השר אהוד אולמרט.
ממשלת ישראל ה-30 בראשות אריאל שרון בבית נשיא המדינה משה קצב. יושבים מימין לשמאל: משה קצב ואריאל שרון. עומדים בשורה הראשונה, מימין לשמאל: נתן שרנסקי, שאול מופז, יהודית נאות, סילבן שלום, אביגדור ליברמן, מאיר שטרית, זבולון אורלב, טומי לפיד, אהוד אולמרט, יוסף פריצקי, דני נוה, ציפי לבני ולימור לבנת. עומדים בשורה השנייה, מימין לשמאל: מזכיר הממשלה ישראל מימון, אברהם פורז, גדעון עזרא, עוזי לנדאו, אליעזר זנדברג, אפי איתם, בנימין נתניהו, ישראל כ"ץ, בנימין אלון וצחי הנגבי | |
מידע כללי | |
---|---|
28 בפברואר 2003 – 4 במאי 2006 (3 שנים ו־9 שבועות) | |
תחום שיפוט | ישראל ישראל |
ראש ממשלה | אריאל שרון |
ממלא מקום ראש הממשלה | אהוד אולמרט |
מפלגה שולטת | הליכוד, קדימה |
סיעות הקבינט | הליכוד, העבודה-מימד, שינוי, קדימה, האיחוד הלאומי, מפד"ל, ישראל בעלייה |
מספר שרים | 23 |
הקבינט הקודם | ממשלת ישראל העשרים ותשע |
הקבינט הבא | ממשלת ישראל השלושים ואחת |
רשימה | ראש הרשימה | מנדטים | מספר קולות | אחוז מהקולות | מושב | הערות |
---|---|---|---|---|---|---|
הליכוד | אריאל שרון | 38 | 925,279 | 29.4% | ישבה בקואליציה ופרשה עקב פילוג. |
|
העבודה-מימד | עמרם מצנע | 19 | 455,183 | 14.5% | הצטרפה לקואליציה ופרשה. |
|
שינוי | יוסף לפיד | 15 | 386,535 | 12.3% | ישבה בקואליציה ופרשה. |
|
ש"ס | אלי ישי | 11 | 258,879 | 8.2% | אופוזיציה | |
האיחוד הלאומי | אביגדור ליברמן | 7 | 173,973 | 5.5% | ישבה בקואליציה ופרשה. |
|
מרצ-הבחירה הדמוקרטית- שח"ר |
יוסי שריד | 6 | 164,122 | 5.2% | אופוזיציה |
|
יהדות התורה | יעקב ליצמן | 5 | 135,087 | 4.3% | אופוזיציה. רכיביה הצטרפו לקואליציה. |
|
המפד"ל | אפי איתם | 6 | 132,370 | 4.2% | ישבה בקואליציה ופרשה. |
|
חד"ש-תע"ל | מוחמד ברכה | 3 | 93,819 | 3.0% | אופוזיציה | |
עם אחד | עמיר פרץ | 3 | 86,808 | 2.8% | אופוזיציה |
|
בל"ד | עזמי בשארה | 3 | 71,299 | 2.3% | אופוזיציה | |
ישראל בעלייה | נתן שרנסקי | 2 | 67,719 | 2.2% | קואליציה |
|
רע"ם | עבד אל-מאלכ דהאמשה |
2 | 65,551 | 2.1% | אופוזיציה |
הממשלה הייתה דינמית למדי, כאשר במהלך כהונתה פרשו ממנה שרים והתמנו אחרים. שינוי נרחב בהרכב הממשלה נעשה ב-10 בינואר 2005, עם הצטרפותה של מפלגת העבודה לקואליציה, בעקבות פרישתה של מפלגת שינוי. הממשלה עברה שינוי נרחב נוסף עם פרישת מפלגת העבודה (21 בנובמבר 2005) והליכוד (12 בינואר 2006).
במהלך הקדנציה מונו סגני שרים מכל השותפות אשר היו חברות בקואליציה, אך עם פרישת רוב השותפות הקואליציוניות, ופיצול סיעת הליכוד, נוצר מצב אשר בו, למעט סגני השרים מטעם יהדות התורה, אברהם רביץ ושמואל הלפרט, כל סגני השרים שנותרו היו חברי סיעת קדימה, אשר מונו לאחר אישור תוכנית ההתנתקות בכנסת (עוד בהיותם חברי ליכוד), כמחווה אישית מצד ראש הממשלה אריאל שרון על כך שסייעו להעביר את המהלך בכנסת. שני סגני השרים אשר "הצליחו לצלוח" את כל תהפוכות ימי הממשלה, זאב בוים ויעקב אדרי, מונו לשרים ב-18 בינואר 2006, וכך נוצר מצב בו כל סגני השרים מונו לאחר אישור תוכנית ההתנתקות בכנסת.
ב-4 בינואר 2006, לאחר שראש הממשלה, אריאל שרון עבר שבץ מוחי, הועברו סמכויותיו לממלא מקומו, אהוד אולמרט, וב-14 באפריל אותה שנה הפך אולמרט לראש הממשלה בפועל עד לכינונה של הממשלה ה-31, זמן קצר לאחר מכן, כחודש לאחר הבחירות לכנסת ה-17.
החלטות ממשלה עיקריות
- תוכנית ההתנתקות.
- מדיניות קידום כלכלת שוק שכללה קיצוץ הקצבאות והנהגת רפורמות ליברליות רבות.
- המשך מדיניות החיסולים ומבצעי צה"ל בתוך ערי הגדה.
- המשך בניית גדר ההפרדה.
- פרסום דו"ח דברת לחינוך.
- פרסום תוכנית החומש בכבישי ישראל
- אישור חוק שמירת הסביבה החופית המורחב.
- פירוק משרד הדתות.
- אישור עסקת השבויים עם חזבאללה, במסגרתה שוחררו אלחנן טננבוים וגופות שלושת חטופי הר דב, והמשך התגובה המוגבלת ("מדיניות ההכלה") כנגד תקיפותיו המזדמנות של הארגון לאורך גבול הצפון.
אירועים עיקריים
- הפעלת תחנת התפלת המים הראשונה ותחילת שחרור המדינה מתלות במי גשמים[1].
- אזורי העיר הלבנה בתל אביב הוכרזו על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.
- מבצע קשת בענן
- פרשת הסוס הטרויאני
- ישראל העבירה באופן רשמי את השליטה על יריחו וטול כרם לרשות הפלסטינית
- טרמינל 3 בנמל התעופה בן-גוריון, המוכר גם בכינוי נתב"ג 2000, נפתח באופן רשמי.
- מבצע ימי תשובה
- אסון רבדים
מינויים
- מינוי סטנלי פישר לתפקיד נגיד בנק ישראל
- מינוי דן חלוץ לתפקיד ראש המטה הכללי ה-18
- מספר הח"כים החברים בקואליציה
- 68 ח"כים לפני הדחת סיעת האיחוד הלאומי (28 בפברואר 2003 – 6 ביוני 2004).
- 61 ח"כים לפני פרישת סיעת מפד"ל (6 ביוני 2004 - 11 בנובמבר 2004).
- 55 ח"כים לפני הדחת סיעת שינוי (11 בנובמבר 2004 – 4 בדצמבר 2004).
- 40 ח"כים לפני הצטרפות סיעת העבודה-מימד (4 בדצמבר 2004 - 10 בינואר 2005).
- 59 ח"כים לפני מיזוג העבודה-מימד ועם אחד (10 בינואר 2005 – 23 במרץ 2005)
- 61 ח"כים לפני הצטרפות הסיעות אגודת ישראל ודגל התורה (23 במרץ 2005 – 30 במרץ 2005).
- 66 ח"כים לפני פרישת סיעת העבודה-מימד (30 במרץ 2005 – 23 בנובמבר 2005).
- 45 ח"כים לפני פרישת סיעת הליכוד (23 בנובמבר 2005 - 14 בינואר 2006).
- 19 ח"כים לאחר מכן (14 בינואר 2006 - 4 במאי 2006).