מסכת זבחים
מסכת במשנה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מסכת זְבָחִים היא המסכת הראשונה בסדר קדשים – הוא הסדר החמישי שבמשנה. למסכת זו קיימת תוספתא ומקבילות בתלמוד הבבלי, אך בירושלמי אבד הסדר כולו.
נושא המסכת הוא דיני הקורבנות הבאים מן החי (בהמה ועוף). בלשון הראשונים נקראת לעיתים שחיטת קדשים, כדי להבדיל בינה לבין מסכת חולין הנקראת "שחיטת חולין".
מסכת זו עוסקת בעיקר בדיני הקורבנות הבאים מן החי (בהמה ועוף), וכן בדינים שונים הנוגעים לבית המקדש. קורבנות הבאים מן הצומח נידונים במסכת מנחות.
בין הנושאים הנדונים במסכת: הכוונה והמחשבה הראויה בשעת ההקרבה, והכוונה העלולה לפסול את הקורבן; דיני ההקרבה עצמה; האיסור להקריב קורבנות מחוץ לבית המקדש, ועוד. פרק חמישי ממסכת זבחים (פרק "איזהו מקומן") מפורסם מפני שיש הנוהגים לומר אותו לפני תפילת שחרית. פרק זה מסכם את סוגי הקורבנות ומקומן. בגמרא, זה הפרק בעל מספר המחלוקות הקטן ביותר. למעט הלכות פסח בפרק זה נפסק כולו להלכה ביד החזקה לרמב"ם.
בתלמוד הבבלי, כוללת מסכת זבחים 119 (קי"ט) דפים.
את פירוש התוספות על המסכת כתב רבי ברוך בן יצחק מוורמייזא.