מסכת פאה
מסכת במשנה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מסכת פֵּאָה[1] היא המסכת השנייה בסדר זרעים, לאחר מסכת ברכות. המסכת קרויה על שם מצוות פאה העוסקת בהקצאת חלק מהקמה בשדה (עוד לפני הקציר) עבור עניי העם, וכן עוסקת במתנות עניים וביניהן פאה, לקט ופרט, שכחה, עוללות ומעשר עני.
במסכת מפורטות בין השאר ההלכות הקשורות במצוות אלו, כגון למי מותר לקחת מהפאה, מה גדלו של החלק שצריכים להקצות לפאה, מתי מותר לעניים לקחת מהפאה, וכדומה.
כרוב המסכתות בסדר זרעים (למעט מסכת ברכות) אין למסכת פאה מקבילה בתלמוד הבבלי. מסכת פאה זמינה רק במשנה, תוספתא ותלמוד ירושלמי. בתלמוד הירושלמי, הפרק הראשון של מסכת זו כולל בתוכו הלכות תלמוד תורה ולשון הרע ועיקרו כולל דברי מוסר.