מערכת ניווט לוויינית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מערכת ניווט לוויינית גלובלית (באנגלית: Global Navigation Satellite System או GNSS) היא שם כללי למערכות ניווט המשתמשות בגלי רדיו שמשודרים ממספר לוויינים בחלל למציאת קואורדינטות מיקום בכדור הארץ. בנוסף, המערכת מספקת מידע אודות מהירות וזמן ברמת דיוק של עשרות מיליארדיות השנייה.
כדי לקבל את המיקום די בקבלת אות משלושה לוויינים, או לחלופין ניתן גם לקבל אותות מתחנות רדיו רבות, אך לפתרון מיטבי המתמודד עם שגיאת תזמון צריך לקבל אות מארבעה לוויינים לפחות. לרוב, על מנת להשיג כיסוי גאוגרפי יותר רחב של המערכת היא תכיל יותר מארבעה לוויינים בממערך לוויינים. חלק ממערכות נתמכות על ידי תחנות קרקע - פסאודולייט.
המערכת הראשונה "טרנזיט" הופעלה על ידי חיל הים של ארצות הברית בשנת 1964 והיא פעלה עד לשנת 1993. במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20 בברית המועצות הופעלו מערכות ציקלון לצרכים צבאיים וציקדה לצרכים אזרחיים. הם התבססו על אותם הלויינים אך למערכת צבאיות היו מערכות קרקעיותשתמכו בהגדלת דיוק המערכת.
נכון לפברואר 2016, מערכות הניווט הלווייניות של ארצות הברית (GPS) של רוסיה (GLONASS) ושל האיחוד האירופי (גלילאו) היו היחידות שפעילות במלואן וניתן באמצעותן להגיע לדיוק של מטרים בודדים. מערכות הניווט נוספות BeiDou הסינית, QZSS היפנית וIRNSS ההודית הופעלו בהמשך.
ניתן לקבל מדידות ממספר מערכות ניווט לוויניות שונות ולשלבן יחד באלגוריתם ניווט, לצורך שיפור הדיוק לצורך הגדלת הזמינות ויתירות[1].