מעשה ידיה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בהלכה, מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ הוא מונח המתאר את התוצרת של אשה נשואה. על פי ההלכה, תוצרת זו ניתנת לבעל, תמורת חיוב המזונות שלו כלפי האשה[1]. כמו כן מעשה ידיה של בת קטנה מתחת לגיל 12 ניתנים לאביה.
תקנות אלו של חז"ל מטרתם למנוע איבה בין אב לבתו, ובין בני זוג שכן כשהאשה תתפרנס מבעלה ובמקביל תרוויח ותנהל קופה עצמאית סביר להניח שייווצרו חיכוכים ומריבות ביניהם.
תקנה זו נתקנה לטובתה של האשה ולכן במקרים שהאשה איננה מעוניינת להתפרנס מבעלה, לא קיימת תקנה זו.