מצודת לאהור
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מצודת לאהור (באורדו: قلعہ لاہور או شاهی قلعہ – "שאהי קלעה") היא מצודה השוכנת בפינה הצפון-מערבית של העיר העתיקה מוקפת החומה של לאהור בפקיסטן. צורתה של המצודה היא כשל טרפז ושטחה עומד על כ-200 דונם. אורכה ממזרח למערב הוא כחצי קילומטר, ורוחבה מצפון לדרום מגיע לכ-400 מטר. במקום ניצבו מבנים מבוצרים כבר בעת העתיקה, אך המבנים המוקדמים ביותר הקיימים באתר, הם מהמחצית השנייה של המאה ה-16 והוקמו על ידי אכבר, קיסר האימפריה המוגולית. מאחר שהמצודה המשיכה ונבנתה משך כל תקופת קיומה של האימפריה, עד המאה ה-19, היא עשירה ביסודות ובמאפיינים אדריכליים שאפיינו את המדינה משך כל שנות קיומה. יחד עם גני שאלימאר הוכרזה המצודה כאתר מורשת עולמית בשנת 1981, ובשנת 2000 צורפה אל רשימת האתרים בסיכון.
עובדות מהירות אתר מורשת עולמית, חלק מתוך ...
אתר מורשת עולמית | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
מידע כללי | |||||||
סוג | מצודה | ||||||
מיקום | לאהור | ||||||
מדינה | פקיסטן | ||||||
קואורדינטות | 31°35′25″N 74°18′35″E | ||||||
(למפת פקיסטן מוגדלת) | |||||||
סגירה