מקרקעין בישראל
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מקרקעין כפי שמוגדרים בישראל בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 הם:
- קרקע, כל הבנוי והנטוע עליה וכל דבר המחובר אליה: חיבור של קבע או חיבור זמני.
- בעלות במקרקעין היא זכות להחזיק במקרקעין ולעשות בהם כל עסקה לפי דין או לפי הסכם.
- הבעלות על מקרקעין כוללת את העומק שמתחת לפני הקרקע (בעלות על מחצבים), וגם בתחום שמעל הקרקע למעט מעבר מעל הקרקע (טיסה).
- המדינה שומרת לעצמה את הזכות על המשאבים הטבעים שלה כגון מחצבים ובסמכותה להפקיע את הקרקע.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הערך עוסק רק בהגדרות המשפט בישראל. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
מקרקעין קרויים גם נִכְסֵי דְלָא נָיְדֵי (ובראשי תיבות: נדל"ן), משום שמאפיין של נכסים אלה הוא חוסר היכולת להזיזם ממקומם (להבדיל ממיטלטלין - נכסים שניתן להעבירם ממקום למקום).