מרד שימבארה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מרד שִׁימַבָּארָה (ביפנית: 島原の乱, תעתיק: שימבארה נו ראן) הייתה התקוממות שהתרחשה בדרום מערב יפן בשנים 1637–1638, במהלך תקופת אדו. מרבית המורדים היו איכרים, רובם נוצרים קתולים. הייתה זו אחת מהפרות הסדר הציבוריות היחידיות בתקופת שלטונה של שוגונות טוקוגאווה.
המצור על טירת הארה | |||||||||||||||||
תאריכי הסכסוך | 1637–1638 | ||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מקום | שימבארה, נגסאקי, יפן | ||||||||||||||||
תוצאה | ניצחון לטוקוגאווה; הנוצרים מגורשים מיפן | ||||||||||||||||
|
בניית טירת שימבארה על ידי שבט מצוקורה גרמה להעלאת המסים באופן ניכר, והדבר עורר את זעמם של האיכרים ושל סמוראים חסרי אדון. רדיפות דתיות מצד הממשל כנגד נוצרים מקומיים הגבירו את חוסר השקט, והמרמור הפך למרד גלוי ב-1637. שוגונות טוקוגאווה שלחה כוח בן מעל ל-125,000 חיילים לדכא את המרד, ולאחר מצור ממושך על טירת הארה, בה התבצרו המורדים, חוסל המרד.
לאחר המרד, נערף ראשו של המנהיג, אמקוסה שירו, ורדיפת הנוצרים הפכה חמורה יותר, ונמשכה עד אמצע המאה ה-19.