משלי ישו
משלים שישו סיפר בבשורות הברית החדשה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
את משלי ישו ניתן למצוא בכל הבשורות, מלבד בבשורת יוחנן ובחלק מהבשורות הלא-קנוניות, אך הם מופיעים בעיקר במסגרת שלוש הבשורות הסינופטיות. המשלים מייצגים חלק נכבד מהבשורה והלימוד שישו לימד: יחד הם יוצרים כשליש מתורתו הכתובה. בנצרות מושם דגש ניכר על משלים אלה, מאחר שהם מיוחסים לישו, באמונה שהם מייצגים את דבר אלוהים, כפי שהודגש בבשורת יוחנן ח' 28, ובפרק י"ד, 10[1][2].
רבים ממשלי ישו כתובים בפשטות. המשלים הם סיפורים שלא בנקל ניתן לשכוח אותם, לעיתים קרובות הם מכילים דימויים, שכולם מאופיינים בהעברת מסרים משמעותיים. מלומדים שונים ציינו שעל אף שמשלים אלה נראים כפשוטים, המסרים שהם מעבירים, הם בעלי משמעות עמוקה, ותופסים מקום נכבד בתורתו ובשורתו של ישו. פרשנים נוצריים שונים טוענים שהם לא רק משרתים את הנמשל, אלא גם את עצם הבנת המסרים שבבשורתו של ישו, בכך הם הופכים לעדות רוחנית[3][4].
רבים ממשלי ישו מתייחסים לענייני יומיום פשוטים, כגון משל האישה האופה לחם (משל השאור), במתי י"ג 33 ובלוקס י"ג 20–21 האיש הדופק על דלת שכנו בלילה (משל החבר בלילה), או משל השוד בדרך (משל השומרוני הטוב), כמו כן, הם עוסקים בנושאים של אמונה, כגון התפתחות וגדילה של מלכות האלוהים, חשיבותה של התפילה, ומשמעותה של אהבה רוחנית.
בתרבות המערבית, יצרו משלים אלה את האב טיפוס למונח "המשל", ובעידן המודרני, אפילו בקרב הללו שכמעט ואינם מכירים את כתבי הקודש (תנ"ך וברית חדשה), משלי ישו נחשבים למשלים ולסיפורים הטובים והידועים ביותר בעולם[5].