ניוון מקולרי
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ניוון מקולרי או ניוון רשתית (מאנגלית: Macular degeneration) הוא מחלת עיניים המתפתחת לאורך שנים, כאשר שומנים וחלבונים שונים מצטברים מתחת לרשתית עד שהם פוגעים באופן משמעותי בחדות הראייה. נ"ר היא גורם העיוורון הראשון בשכיחותו בעולם המפותח וכן בישראל[1][2]. במהלך התקדמות המחלה נפגע תפקודם של הפוטורצפטורים ושל ה"אפיתליום של פיגמנט הרשתית" (RPE - Retinal Pigment Epithelium)(אנ') בעיקר באזור מרכז הראייה הנקרא מקולה והפוביאה (Fovea centralis) בתוכה, שבה הראייה היא הכי מפוקסת . עם התקדמות המחלה מפסיקים הפוטורצפטורים לפעול.
תחום | רפואת עיניים |
---|---|
קישורים ומאגרי מידע | |
MeSH | D008268 |
מופעה הנפוץ של המחלה קשור לגיל, הנקרא ניוון רשתית גילי (נר"ג, או AMD, ראשי תיבות של Age-related Macular Degeneration).
אבחון עצמי מוקדם לחשד למחלה יכול להיעשות באמצעות אמצעי פשוט כדוגמת לוח אמסלר(אנ'), שהוא למעשה רשת פסים שתי וערב עם נקודת פיקסציה שחורה במרכז בה מתמקדים. המלצת הרופאים היא לבצע בדיקה זו, גם כשלא עולה חשד למחלה, על מנת לאבחנה מוקדם ככל האפשר[3][4].
לעיתים המחלה יכולה להתפתח רק בעין אחת, ולאחר תקופה מסוימת יכולה להתפתח גם בעין השנייה. לפיכך חשוב לעשות אבחנה לעין השנייה, גם במקרה שרק עין אחת חולה וגם על מנת לנטר את התדרדרות המחלה[5][6].
חלק מתסמיני המחלה מזכירים את המחלה בצקת מקולרית על רקע סוכרת, בהם אזורים מתים או מטושטשים באזור המקולרי, וכן בצורת הטיפול והאבחנה[7].