סאגה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
סאגה (בנורדית עתיקה: Saga - "סיפור", וברבים: sǫgur) היא סיפור או יצירה שירית אפית נראטיבית המגוללים את הרפתקאותיו של גיבור קדום, או קבוצה; במקור - סיפורן של המשפחות שיישבו את איסלנד וצאצאיהן. סַאגוֹת נכתבו בארצות הצפון, בעיקר בנורווגיה ובאיסלנד של המאות ה-12 עד ה-15; והתבססו במידה רבה על ספרות בעל פה ארוכת שנים.
הסאגות מתחקות אחר מקורותיהם ותולדותיהם של העמים הצפון-גרמאניים, ומספרות את סיפורי מסעותיהם המוקדמים של הוויקינגים, הקרבות ההרואיים, הנדידה לאי החדש והסכסוכים בין משפחות החלוצים. הטקסטים, בנורדית עתיקה, כתובים בפרוזה או משולבים בבתים, לעיתים קרובות תוך הבניה שירית אליטרטיבית (חזרתית). התֶמָה העיקרית בהם היא עלילות-גבורה - שגיבוריהן הם לרוב ויקינגים, לרוב הן מסופרות בצורה ריאליסטית ולעיתים בעלות מוטיבים אגדתיים, מהן שעוסקות בקדושים ומהן רומנסות-אבירים שתורגמו מלשונות אירופה; עתים שהן מובאות באור רומנטי או בדיוני, אולם תמיד סביב דמויות אנושיות שניתן להבין ולהזדהות עימן.
מרבית כתבי-היד שבהם נשתמרו החיבורים הועברו לדנמרק ולשוודיה במאה ה-17, אולם מאוחר יותר הוחזרו לאיסלנד. מעריכים כי רק 10% מהחומר שרד.
רוב הסאגות לא תורגמו לעברית, מלבד פרגמנטים מאת החוקר איתמר אבן זהר, ומספר תרגומים פרי עטו של יעקב שריג.[1][2][3]