סוציולוגיה של המדע
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
סוציולוגיה של המדע היא תחום בסוציולוגיה, שמטרתו לפענח את דרך התפתחות המדע מתוך נקודת מבט סוציולוגית ביקורתית, החותרת להבין את המנגנונים החברתיים והפוליטיים אשר אחראים, מכוננים, ושולטים בהבניית הידע המדעי. החוקרים בתחום מתבוננים על הקהילה המדעית כחברת בני האדם ועל התוצר המדעי – ככזה שנוצר על ידי אינטראקציה בין בני האדם. התחום נוסד במאה ה־20 מתוך תחום הסוציולוגיה של השגיאה[דרוש מקור]. על פי תפיסה זו, יש להסביר כיצד אירעו שגיאות מדעיות (כמו למשל תאוריית הפלוגיסטון), מתוך הנחה ששגיאות אירעו בגלל שיקולים סוציולוגיים חוץ־מדעיים, זאת בזמן שמדע תקין ונכון אין צורך להסביר.
ערך מחפש מקורות | |
הסוציולוגיה של המדע טוענת שגם להתפתחויות "תקינות" מבחינה מדעית יש רקע סוציולוגי, וסביב כל שיטה מדעית, מעבדה, ניסוי, כתב עת מדעי וכדומה מתקיימת סביבה חברתית, המשפיעה על התוצר המדעי וראויה למחקר וניתוח. למעשה הסוציולוגיה של המדע מערערת על ההבחנה בין "שגיאה מדעית" לבין "מדע תקין" או "אמיתי". האמת המדעית אינה עומדת מעל לכל חשד אלא להפך, הגורם הוודאי הוא קהילת המדענים כחברה אנושית יוצרת והאמיתות המדעיות (וכן השיטה המדעית, השפה המדעית וכדומה) הן תוצר של קהילה זו שאליו יש להתייחס בספקנות. התחום כולל זרמים הקשורים לביקורת מרקסיסטית, ביקורת פמיניסטית וגישות פוסטמודרניסטיות כגון סטרוקטורליזם, פוסט סטרוקטורליזם ועוד.
ישנם מדענים מתחום מדעי הטבע הדוחים רעיונות אלו מכל וכל, עד כדי הגדרת הסוציולוגיה של המדע כאיוולת או אף הונאה.