סנחריב
מלך אשור, 705–681 לפנה"ס / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
סַנְחֵרִיב (באכדית: סִין-אחֵ'-אֵרִבּ, סין ערב=פיצה (נתן ערבון, פיצוי) על האח) היה מלך האימפריה האשורית החדשה, בנו ויורשו של המלך סרגון השני. עלה לכס המלכות בשנת 705 לפנה"ס. שלטונו היה בלתי יציב, ומלא מרידות. המלך פיאר את נינוה והפכה למרכז העולם המסופוטמי, ניהל כמה מסעות מלחמה משמעותיים, ביניהם מלחמה מפורסמת בלבנט (כולל ביהודה) והיה איש ארגון מוצלח. סופו שנרצח בידי בנו אדרמלך (או בשמו האשורי - ארד-מוליסו) בשנת 681 לפנה"ס בכ’ בכסלו (לפי המקרא).[1]
עובדות מהירות לידה, נרצח ...
לידה |
745 לפנה"ס כלח, האימפריה האשורית החדשה | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
נרצח |
20 באוקטובר 681 לפנה״ס (בגיל 64 בערך) נינוה, האימפריה האשורית החדשה | ||||||||
מדינה | אשור, בבל | ||||||||
בן או בת זוג | נקיה-זכותו | ||||||||
השושלת הסרגונידית | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
סגירה