סקוריה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
סְקוֹרִיָה (באנגלית: Scoria) היא סוג של סלע געשי כהה בעל נקבוביות גדולות. היא בדרך כלל בזלתית או אנדזיטית בהרכבה. הסקוריה קלה כתוצאה ממספר גדול של נקבים אליפטיים נראים לעין, אך רוב הסקוריה היא בעלת משקל סגולי גדול מ-1 ושוקעת במים. הנקבוביות הן תוצאה של התנדפות גזים ואדים מתוך הלבה במהלך תהליך הצינון. סלעי הסקוריה מוגדרים לפי המראה החיצוני שלהם, כאשר הרכב המינרלים הבונים אותם שונה ממקום למקום.[1]
סוג הסלע | סלע יסוד |
---|---|
סביבת היווצרות | געשית |
הרכב | פלגיוקלז, פירוקסן, אמפיבול ומגנטיט, לעיתים מכיל גבישי אוליבין ופירוקסן |
תכונות וזיהוי | צבעים: אפור-שחור עד חום-אדום, נקבובי, גבישי, קשה, אבקה מגנטית |
הסקוריה שונה מן הפומיס בכך שיש לה חללים גדולים יותר, ו"קירות" עבים יותר בין החללים. כתוצאה מכך היא כהה יותר וצפופה יותר. ההבדל במרקם הוא כנראה תוצאה של צמיגות נמוכה יותר במאגמה, המאפשרת פעולות מהירות יותר של התנדפות, גידול הבועיות, התמזגות והתנפצות. הסקוריה יכולה להיווצר כחלק מהלבה, או כחלקים מן הטפרה – חומרי הפליטה הגעשיים בהם אפר געשי ופצצות געשיות. לדוגמה, התפרצויות הר הגעש סטרומבולי יוצרות חרוטי סקוריה בעלי פאה תלולה. סקוריה מורכבת מחלקים זכוכיתיים, ולעיתים גם פנוקריסטים.
המחצבה בפונה פאו, אי הפסחא, היא המקור לסקוריה בצבע אדום אשר שימשה את הילידים ליצירת כיפות הסלע המכסות את ראשם של המואי, וכן ליצירת כמה פסלים שלמים.