עוצמה סייסמית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
עוצמה סייסמית (באנגלית: Seismic Intensity[hebrew 1]) היא הערכת תאוצת הקרקע המקסימלית באתר מסוים בעת רעידת אדמה, על בסיס חומרת האפקטים הסייסמיים שנצפו בו[hebrew 2]. העוצמה הסייסמית מוערכת באמצעות סולמות הערכה מאקרוסייסמיים [hebrew 3], להבדיל מסולמות מיקרוסייסמיים שמודדים גודל (מגניטודה בסייסמולוגיה) רעידות אדמה באמצעות מכשירי מדידה וסייסמוגרפים, לפי סולם ריכטר, לפי המומנט הסייסמי או דומיהם.
כדור הארץ בנוי משלושה חלקים עיקריים: קרום - שעוביו כ־5 קילומטר באוקיינוסים (קרום אוקיאני) ועד כ־40 קילומטר בממוצע ביבשות (קרום יבשתי), והוא החלק המוצק של כדור הארץ; מעטפת - שעובייה כ-2,900 קילומטר ומצב הצבירה שלה משתנה מכמעט מוצק בחלק העליון לכמעט נוזלי בחלק התחתון שלה; וגלעין - שמורכב מחלק חיצוני בעובי של כ-2,200 קילומטר, וחלק פנימי בעובי של כ-1,280 קילומטר נוספים, ובעל תכונות מובהקות של נוזל, להבדיל מהחלק החיצוני. בסך הכול רדיוס כדור הארץ הוא כ-6,400 קילומטר[3].
קרום כדור הארץ מחולק ללוחות טקטוניים שנעים האחד ביחס למִשנהו לאורך הגבולות ביניהם בקְצָבים ובכיוונים שונים. לתנועה יחסית זו אחראים זרמי הערבול (קונבקציה) שמתחוללים במעטפת. זרמים אלו "מתחילים" עם צניחת הקרום הימי אל מתחת לקרום היבשתי כתוצאה מההתנגשות ביניהם המלווה ברעידות אדמה גדולות, וכתוצאה מההבדל בצפיפויות ביניהם: הימי צפוף יותר מהיבשתי בכ־0.3 גרם לסמ"ק בממוצע. זרמים אלו נעים במעטפת ומגיעים אל מתחת לרכס מרכז-אוקייני, שקיים במרכז האוקיינוסים, ועולים דרכו אל פני הקרום האוקיאני ויוצרים סלע וולקני חדש. תהליך זה מתקיים במחזוריות של כ-200 מיליון שנה בערך[4].
ההתנגשויות שמתרחשות כתוצאה מהתנועה היחסית של הלוחות הטקטוניים, משגרות לתוך קרום כדור הארץ ואל פני השטח גלים שנקראים גלים סייסמיים. גלים אלה מתחלקים לשלושה סוגים עיקריים: גלים ראשוניים המכונים גלי P (דחיסה) (אנ') שהם המהירים ביותר, אך אינם הרסניים; גלים שניוניים המכונים גלי S (גזירה) (אנ') שהם בעלי רכיב אופקי בנוסף לאנכי שקיים גם בגלי ה-P, ועל כן הרסניים; וגלי שטח (אנ') שמתחלקים לשני סוגי משנה: גלי ריילי (אנ') וגלי Love (אנ'). גם גלים אלה, שנוצרים רק על פני השטח, הם הרסניים. כל הגלים הללו, בהתקרבם אל פני השטח באתר כלשהו, יוצרים תאוצות קרקע שהם הגורם לאפקטים הסייסמיים שנגרמים ברעידת האדמה. על פי אפקטים סייסמיים אלה מתבצעת במכוני מחקר, כגון המכון הגיאולוגי לישראל[5], הערכה של העוצמה הסייסמית, ומכאן המתאם התאורטי והאמפירי בין תאוצת הקרקע המקסימלית שגורמת רעידת האדמה באתר, להערכת העוצמה הסייסמית באתר זה[hebrew 4].