ערך תזונתי
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ערך תזונתי הוא הרכב החומרים אותם יכול הגוף לעכל המצויים במזון. סימון תזונתי הוא ציון הערך התזונתי של מזון על גבי אריזתו.
מזון מתעכל ונספג במערכת הדם. הגוף סופח אליו חלק מרכיבי המזון שעוכל, בהתאם לצרכיו, כאשר עודפים ושאריות שאינם בני-עיכול נפלטים אל מחוצה לו. הרכב החומרים שהגוף יכול לעכל מכונה ערך תזונתי. הרכב זה נרשם בדרך כלל על אריזות של מוצרי מזון תעשייתיים. נהוג לחלק את הערכים התזונתיים לקבוצות כגון פחמימות, חלבונים, שומנים, מינרלים, ויטמינים וכדומה.
כל ערך תזונתי הוא מרכיב אותו הגוף יכול לנצל לצרכיו השונים: המרת החומרים לאנרגיה זמינה (פחמימות ושומנים), בנייה של רקמת שריר בעזרת החלבונים הנמצאים במזון, שמירה על רמת חמצון אופטימלית של מערכת הדם באמצעות יסודות כמו ברזל וכיוצא בזה.
לעיתים הנתונים המתפרסמים על תוויות הערך התזונתי אינם מדודים באופן ספציפי לגבי המזון המסומן, אלא מתבססים על רשימות של ערכים תזונתיים של המרכיבים מהם הוכן המזון המסומן. משרד הבריאות בישראל[1], כמו גם ה-FDA בארצות הברית[2] מתירים חוסר דיוק של עד 20% בין הערך הקלורי המפורסם לבין הערך הקלורי האמיתי של מזון. לדוגמה, מזון בעל ערך של 200 קלוריות יכול להיות מסומן כבעל 160 עד 240 קלוריות.
בישראל המידע על אריזת המזון חייב לכלול את תכולת החלבונים, הפחמימות, השומנים והנתרן שבמזון, וכן את ערכו הקלורי. המוצרים המכילים מעל 2% שומן, יש להתייחס גם לשיעור הכולסטרול, השומן הרווי וחומצות שומן טראנס. כאשר המוצר כולל התייחסות למרכיב מסוים, (לדוגמה, סיבים תזונתיים, ויטמינים, מינרלים), והוא נמצא בכמות הגבוה מערך הסף שנקבע בתקנות, חובה להתייחס לכמותו במזון[3]. בשנת 2020 נכנסו לתוקף תקנות המחייבות סימון אדום על מוצרי מזון ארוזים המכילים כמויות גבוהות של שומן רווי, נתרן או סוכר[4].