פרשת בא
פרשת השבוע השלישית בספר שמות / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פָּרָשַׁת בֹּא היא פרשת השבוע השלישית בספר שמות. לפי החלוקה לפרקים, הפרשה מתחילה בפרק י', פסוק א' ומסתיימת בפרק י"ג, פסוק ט"ז.
עובדות מהירות פסוקים, מספר פסוקים ...
| |||||
פסוקים | שמות, י', א' - י"ג, ט"ז | ||||
---|---|---|---|---|---|
מספר פסוקים | 106 | ||||
מספר תיבות | 1655 | ||||
תוכן | מכת ארבה, מכת חושך, הכנות ליציאה ממצרים ולקורבן פסח, מכת בכורות, יציאה ממצרים | ||||
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך | |||||
| |||||
הפטרה | |||||
ספרדים ואשכנזים | ירמיהו, מ"ו, י"ג–כ"ח | ||||
רוב תימנים | ישעיהו, י"ט, א'–כ"ה | ||||
איטלקים ומקצת תימנים | ישעיהו, י"ח, ז' - י"ט, כ"ה |
סגירה
בפרשה מסופר על מכת ארבה, מכת חושך ומכת בכורות, שהביאה לכך שפרעה נכנע והסכים לשלח את ישראל ממצרים. המצוות העיקריות המופיעות בפרשה הן קידוש החודש, קורבן פסח וחג הפסח, סיפור יציאת מצרים, וקידוש בכורות. את פרשת בא קוראים בין התאריכים ג' בשבט-י' בשבט.
בתקופת הגאונים נהגה בבבל חלוקה שונה של הפרשיות, ולפיה החלה הפרשה במכת ברד (בשמות, ט', י"ג). פרשה זו נקראה "פרשת השכם" או "פרשת השכם בבקר". התיעוד האחרון למנהג זה הוא מקהילת קונסטנטין במאה ה-16, בספר "עיבור שנים"[1] לרבי יששכר בן סוסאן.[2]