קו רוחב
רוחב גאוגרפי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קו רוחב (גם: חוג או רוחב גאוגרפי) מציין עד כמה נקודה על פני כדור הארץ נמצאת מדרום או מצפון לקו המשווה. ניתן לאפיין את מיקומה של נקודה כלשהי על פני כדור הארץ בעזרת שתי זוויות, כלומר שתי קואורדינטות, שקודקודיהן במרכז כדור הארץ. לשם כך מקובל להשתמש ברוחב גאוגרפי ובאורך גאוגרפי (Longitude), ויחד הן מגדירות במדויק את מיקומה של הנקודה.
הרוחב הגאוגרפי של נקודה מסוימת מוגדר כזווית בין שני קווים דמיוניים שיוצאים ממרכז כדור הארץ; האחד מסתיים בנקודה עצמה, והשני מסתיים בנקודת המפגש בין המרידיאן של הנקודה ובין קו המשווה. רוחב נמדד במעלות, מ-0° בקו המשווה עד ל-90° בקטבים, תוך ציון האם מדובר ברוחב צפונית לקו המשווה (בחצי הכדור הצפוני) או דרומית לקו המשווה (בחצי הכדור הדרומי). נוהגים לסמן את קו הרוחב באות היוונית φ.
בעברית נקרא קו הרוחב "חוג". מקור הביטוי בספר ישעיה: ”הַיֹּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ וְיֹשְׁבֶיהָ כַּחֲגָבִים הַנּוֹטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת” (פרק מ', פסוק כ"ב). הפסוק מתאר את אלוהים שהוא יושב על מסלול אשר "חג" סביב הארץ.