קיטוב
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בפיזיקה, קִיטוּב הוא תכונה המאפיינת גל רוחבי במרחב תלת-ממדי. גל הוא הפרעה מחזורית המתפשטת במרחב, כך שערכיה נשמרים בנקודות שנעות בכיוון כלשהו במהירות קבועה. אם הגל הוא של וקטור, כלומר של גודל בעל כיוון, כיוון זה (הנקרא קיטוב הגל) נדרש על מנת לתאר את הגל בנוסף לכיוון התפשטות הגל.
ערך זה עוסק בכוון השדה החשמלי בגל אלקטרומגנטי. אם התכוונתם להפרדה של מטענים חיוביים ושליליים בחומר, ראו קיטוב חשמלי. לעיירה באוקראינה (Kuty), ראו קיטוב (עיירה).
למשל, גל במיתר הוא תנודה של המיתר המתקדמת לאורך המיתר, ואילו קיטוב הגל הוא הכיוון שבו מתנודד המיתר. כיוון זה בדרך כלל מאונך לכיוון ההתקדמות של הגל. באופטיקה, הקיטוב של גל אלקטרומגנטי (ובמיוחד של אור) הוא כיוון וקטור השדה החשמלי. לעין האנושית רגישות נמוכה ביותר לתכונה זו, ולכן היא אינה אינטואיטיבית, והתגלתה רק במאה ה-17.