קריעת ים סוף
סיפור נס מקראי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קריעת ים סוף היא סיפור מקראי מכונן שהתרחש במהלך יציאת מצרים, בסיפור מתואר כיצד בני ישראל עמדו בפני התקפה של צבא מצרים, כדי להצילם אלוהים בקע את ים סוף ונוצר בו מעבר יבשתי בין חומות מים דרכו נמלטו בני ישראל, וכיצד לאחר מכן נסגרו המים על צבא המצרים והטביעו אותם. לפי המסורת היהודית קריעת ים סוף הייתה בלילה של כ"א בניסן.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
עיקר הסיפור מסופר בספר שמות, הוא מתחיל בפרק י"ד, פסוק א' ומסתיים בפרק ט"ו, פסוק כ"א, לפי החלוקה לפרקים. הסיפור מוזכר בספרי מקרא נוספים.[1]