רעידת האדמה בוואלדיביה (1960)
רעידת האדמה העוצמתית ביותר שתועדה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
רעידת האדמה בוואלדיביה (1960) היא רעידת האדמה העוצמתית ביותר שנמדדה בהיסטוריה[1]. רעידת האדמה התרחשה בצ'ילה ב-22 במאי 1960 בשעה 14:11 לפי שעון צ'ילה (19:11 לפי שעון גריניץ'). ברעידה, שעוצמתה הייתה 9.5 בסולם מגניטודה לפי מומנט, נגרמו נזקים רבים, אך לא חמורים כפי שניתן היה לצפות מרעידת אדמה כה חזקה. כתוצאה מרעידת האדמה נספו 6,000 בני אדם[2][3].
רחוב בוואלדיביה לאחר רעידת האדמה | |
סוג | רעידת אדמה |
---|---|
תאריך התרחשות | 22 במאי 1960 |
שעה | 14:11 |
מגניטודה | 9.5 בסולם מגניטודה לפי מומנט |
במדינות או באזורים | צ'ילה |
מוקד | סמוך לעיירה קנטה כ-900 ק"מ דרומית לסנטיאגו דה צ'ילה |
הרוגים | 6,000 |
נזק | $800,000,000 (במחירי 1960) |
קואורדינטות | 38°14′6″S 73°2′49.2″W |
(למפת צ'ילה מוגדלת) |
מוקד הרעש היה סמוך לעיירה קנטה (אנ') בצ'ילה כ-900 ק"מ דרומית לסנטיאגו דה צ'ילה. העיר טמוקו הייתה העיר הגדולה הסמוכה ביותר למוקד הרעש. ואלדיביה (Valdivia), הייתה העיר הגדולה שנפגעה מהרעש באופן הקשה ביותר.
רעידת האדמה גרמה לצונאמי באוקיינוס השקט. הצונאמי פגע ראשית לכל בצ'ילה עצמה, ולו מיוחסים רוב ההרוגים. גובהו המקסימלי הגיע ל־11.5 מ' והוא סחף מבנים למרחק של כשלושה קילומטרים ממקומם המקורי באזור החוף. בהוואי (במיוחד באי הילו), הגיעו הגלים לגובה של 10.6 מ' וגרמו ל־61 הרוגים. ביפן, בצפון הונשו הגיעו הגלים לגובה של 6.5 מ' וגרמו להרג של 185 אנשים. בפיליפינים נהרגו מהצונאמי 32 אנשים. גלי הצונאמי הפילו את פסלי המואי בבימת אהו טונגריקי באי הפסחא, וגרמו נזקים באיי סמואה ובקליפורניה. גלי צונאמי הגיעו גם למזרח ניו זילנד, דרום אוסטרליה והאיים האלאוטיים באלסקה.
יומיים אחר כך, ב-24 במאי 1960, התפרץ הר הגעש הסמוך קורדון קאויה. התפרצותו נמשכה עד 22 ביולי 1960.
לרעידת האדמה קדמו 4 אירועי Foreshocks[4] (רעידות מקדימות) הגדולים ממגניטודה 7, ואשר גרמו לנזקים רבים במיוחד בעיר קונספסיון (Concepcion) וסביבתה. אחד מהם, ב־21 מאי 1960, הגיע לגודל של 7.9 בסולם ריכטר. אירועי Aftershocks[5] (רעידות עוקבות) בגודל שבין 5 ל־7 בסולם ריכטר התרחשו עד 1 בנובמבר אותה שנה[2].
זוהי רעידת האדמה הגדולה ביותר שנמדדה אי פעם. רישומי סייסמוגרף, שמאפשרים מדידת גודל רע"א (מגניטודה), החלו רק בשנת 1900, וסולם המגניטודה הראשון שהומצא הוא סולם ריכטר בשנת 1935. לפי סולם ריכטר מדובר במגניטודה 8.25[6].