שורת בואן
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שורת בואן היא מונח בגאולוגיה הבא להסביר מדוע בנויים סלעים מצרופים מסוימים של מינרלים, בעוד שסוגים אחרים של מינרלים כמעט ולא מצויים יחד.
את התאוריה הציע הפטרולוג נורמן לוי בואן ולכן היא קרויה על שמו. בואן ערך בתחילת המאה ה-20 סדרת ניסיונות בהם התיך אבקה של סלעים גרוסים, קרר את החומר המותך בהדרגה ואז בחן את סוגי המינרלים שנוצרו בו. המסקנות שאליהן הגיע מקובלות עד היום להסבר תהליך התגבשות המינרלים בהתקררות מאגמה.
בואן הראה כי בעת שהמאגמה מתקררת מתגבשים בה תחילה המינרלים שנקודת ההתכה שלהם הגבוהה ביותר. עקב כך חל שינוי בהרכב הכימי של המאגמה הנותרת. ירידה בריכוז יסוד מסוים או עלייה בריכוז יסוד אחר יגרמו בהכרח ליצירת מינרלים אחרים מהמאגמה. תהליך זה שבו חלים במאגמה שינויים מינרליים וכימיים קרוי גיבוש מפריט של המאגמה, וזו הסיבה להיווצרות סלעים שונים מאוד מבחינה כימית ומינרלוגית ממגמת־אֵם אחת.
שורת בואן מוצגת בעזרת סכמה המראה את התגבשות המינרלים במאגמה כתוצאה מירידה הדרגתית של הטמפרטורה. הסכמה מחולקת לשני ענפים. הענף הימני מייצג תהליך רציף של יצירת מינרלים בעוד שהענף השמאלי מייצג יצירה לא רצופה של מינרלים. הציר מצד שמאל מייצג את קו הטמפרטורה כאשר החלק העליון מייצג טמפרטורה גבוהה יותר. המינרלים בחלק העליון של השרטוט הם הראשונים להתגבש, כלומר נקודת ההיתוך שלהם גבוהה יותר. בהתבסס על עבודתו של בואן ועל ההרכב המינרלים המצוי בסלע מסוים ניתן לשער מה היו התנאים בעת שנוצר הסלע.