שיבולת (אמצעי זיהוי)
שימוש במאפייני שפה כדי להבחין בין קבוצת פנים לקבוצת חוץ / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
המילה העברית שיבולת משמשת בלשונות רבות לתיאור שימוש במאפייני שפה או הגייה המייחדים קבוצה אתנית מסוימת, או כזו המשתייכת לאזור מסוים, על מנת לזהות חבר באותה קבוצה, או לשלול את השתייכותו לקבוצה אחרת.
מקור הביטוי בסיפור בספר שופטים, שבו שימשה מילה זו כאמצעי זיהוי לבני שבט אפרים, שהגו אותה ב"סיבולת", בשונה משאר שבטי ישראל.